ד"ר שגיא גבריאלהרעלות כתוצאה מחומרי הדברה בישראל
ד"ר שגיא גבריאל, המשרד להגנת הסביבה
בעולם ההדברה, רעל מוגדר ככל חומר (מלאכותי, או טבעי) שכמות קטנה ממנו עלולה לפגוע בבעלי חיים, או צמחים לאחר שנספג ברקמה שלהם. הרעלה מוגדרת כהשפעות המזיקות של רעלן, כולל כל מחלה שנגרמת על-ידי ההשפעות הרעילות של חומר.
בכתבה הבאה נציג את תמונת המצב בישראל של הרעלות מחומרי הדברה – המקור שלהן, המאפיינים והמגמות, כמו גם דרכים להפחתה משמעותית של היקף ההרעלות מחומרי הדברה בכלל ומהרעלה תברואית בפרט.
בשנים האחרונות נאספו הרבה מאוד נתונים לגבי הרעלות על ידי אגף מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה, מוקד החירום שמפעיל המשרד, ארגון בטרם למניעת פגיעה בילדים והמרכז הארצי למידע בהרעלות בבית חולים רמב"ם בחיפה. למרות זאת, בישראל עדיין לא קיים מנגנון שמרכז את כל הנתונים בנושא, מעבד אותם, מסיק מסקנות, מפרסם המלצות ומשפיע בהתאם על החוקים והתקנות בנושא.
בעשורים האחרונים חל גידול משמעותי בהיקף השימוש בחומרי הדברה ובהרעלות בעולם כולו וגם בישראל, כמדינה שמקיימת חברה חקלאית מתקדמת ומבצעות הדברות תברואיות כמקובל במדינות מפותחות בעולם. אנחנו בני האדם נעזרנו במדע ובקדימה כדי לפתח חומרי הדברה שמטרתם לפגוע במזיקים תוך מניעת פגיעה בבני אדם. חשיפה מבוקרת תוך שמירה קפדנית על כללי בטיחות יכולים להניב תוצאה רצויה זו. מחקרים מראים את ההשלכות של חשיפה לא מבוקרת ואי שמירה על כללי הבטיחות: מגוון רחב של רמות פגיעה בעקבות הרעלות מסוג זה, עד לגרימת נכות ואף מוות בבני אדם. מקרי הפגיעה בבני אדם בישראל שכיחים, במיוחד בקרב ילדים מתחת לגיל 6, ורובם בקרב מגזרי המיעוטים הבדואי והערבי.
המטרה של כתבה זו היא להעלות את המודעות לתופעה ולהפחית את שיעור מקרי ההרעלה על ידי הקניית ידע ומודעות לקהילת המדבירים ולציבור הרחב.
שיעור ההרעלות בארץ ובעולם
בעולם – מראשית המאה ה-20 חלה בעולם עלייה משמעותית בשימוש בכימיקלים לצורך הדברת מזיקים, דישון, חומרי ניקיון ועוד. אלו הביאו לגידול ישיר בשיעור האנשים שלקו בהרעלה. כיום, מוות כתוצאה מהרעלה נחשב לאחד מגורמי המוות המובלים בעולם (מסיבות שאינן מחלה). כ-3% מסך מקרי המוות בבתי חולים בעולם הוא תוצאה של הרעלה. האגודה האמריקאית לפיקוח על הרעלות פרסמה כי בשנת 2007 רוב מקרי ההרעלה בארה"ב (51.3%) התרחשו בקרב ילדים קטנים מגיל שש. מקרב האנשים שנפגעו באופן קשה מהרעלות בארה"ב נפגעו 35,622 ילדים ומתוכם נפטרו כתוצאה מהרעלה 133 ילדים.
בישראל – בחינת הנתונים אודות הרעלות בישראל מציגים תמונה התואמת את זו של הנתונים בארה"ב. מסקירת נתונים אודות מקרי הרעלה בישראל אשר הגיעו למרכז הארצי למידע בהרעלות ניתן לראות כי בין השנים 1995-2012 חלה עלייה בשיעור של 113% במספר המקרים שדווחו למרכז. עוד ניתן לראות כי בין השנים 2003-2005 4% מסך מקרי התמותה בישראל בקרב ילדים בגילאי 0-17 נגרמו כתוצאה מהרעלה. מנתוני ארגון בטרם (2010) עולה כי הרעלה היא הגורם השלישי לאשפוז ילדים עד גיל 17 בגין תאונות בית ותאונות לא מכוונות אחרות וכי היא האחראית לכ-7% מהאשפוזים. בקבוצת הגיל 15–17 מהווה ההרעלה גורם שני לאשפוז (18.5% מכלל האשפוזים בגין תאונה מהרעלה). בשנת 2006 -6.8% מסך מקרי האשפוז בישראל בקרב בני 0 -17 נגרמו כתוצאה מהרעלה וזו הייתה הסיבה השלישית בשכיחותה לאשפוז בבתי חולים בקרב פלח גילאים זה. בסך הכול, דווח למרכז הארצי למידע בהרעלות בשנת 2012 על 31,519 מקרים של הרעלות. ב-53% מכלל מקרי ההרעלה שהגיעו למרכז נפגעו ילדים ומתוכם 43% ילדים מתחת לגיל 6.
בשנת 2007 רוב הפגיעות של ילדים בגילאי 0 -17 כתוצאה מהרעלות נגרמו כתוצאה מנטילת תרופות- 47% וכימיקלים- 40%. כאשר הרעלה כתוצאה מבליעה הינה הגורם השכיח ביותר עם כ 78% מהמקרים. בקרב ילדים מתחת לגיל 6 בישראל נמצא כי בשנת 2012 מרבית מקרי ההרעלה החמורים התרחשו כתוצאה מנטילת משככי כאבים, בליעת חומרי ניקוי, או מנטילת כימיקלים שונים. מסך כלל מקרי ההרעלות שהגיעו למרכז בשנת 2012 – 48.8% נגרמו מנטילת תרופות/משככי כאבים, 35.8% מחשיפה לכימיקלים, 3.8% מעקיצות חרקים ו-1.6% מאכילת פטריות רעל. אופן ההיפגעות הנפוץ ביותר הינו אורלי (דרך הפה) – 64.8% מהמקרים, דרך האף – 6.1%, פגיעה בעיניים – 4.9%, פגיעה עורית – 3.9% ופגיעה מעקיצת חרקים – 3.9%.
הרעלות מחומרי הדברה בישראל
ככל הידוע לנו, כיום לא ניתן לקבל נתונים ממקור אחיד אודות מקרי הרעלה כתוצאה מחומרי הדברה בישראל. לאור זאת, נעזרנו בנתונים שאסף ארגון 'בטרם' (ארגון שחרט על דגלו 'לעשות בטרם', מבעוד מועד, למען עולם בטוח לילדי ישראל, כאשר חלק מהנתונים נאספו במיוחד עבור המשרד להגנת הסביבה.
מהתעמקות בדוחות השונים המבוססים על מידע שנאסף מבתי חולים וחדרי מיון ברחבי ישראל עולה כי מרבית הפגיעות מתרחשות בקרב ילד בגילאי 0 עד 4 ובמסגרת קבוצה זו מרבית הנפגעים היו ילדים בני שנה עד שנתיים. שני שליש מהמקרים התרחשו בחודשי האביב והקיץ, רובם התרחשו בבית, או בחצר הבית.
מקרב כלל המקרים שעלו מדו"ח בטרם ב-2013 ניתן לראות כי 92% ממקרי הפגיעה מחומרי הדברה שתועדו במאגרי השירות התרחשו בקרב ילדים מהאוכלוסייה הבדואית. אופן ההרעלה השכיח ביותר (91%) הוא בליעת רעל. בשני שליש מהמקרים מדובר על רעל עכברים.
עוד עולה כי שתי הסיבות השכיחות ביותר לפגיעה מחומרי הדברה הן (1) אכילה/שתיה בשוגג של מזון/משקה שהורעל (בכוונה תחילה) כדי לשמש פיתיון למכרסמים, או מזיקים. (2) אכילה/שתיה של חומרי הדברה שהושמו בכלי/בקבוק אשר בו נמצאים לרוב מזונות/משקאות אשר ראויים לאכילה או שתייה, לדוגמא: בקבוק קוקה קולה בו הושם חומר הדברה.
בבדיקה של נתונים שנאספו מהתקשורת אודות חומרת הפגיעה נמצא כי מעל מחצית ממקרי הפגיעה הן פגיעות ברמת חומרה בינונית, רבע מהפגיעות הן ברמת פגיעה קלה ובחמישית מהמקרים מדובר בדרגה קשה ואף אנושה, כאשר אחד המקרים הסתיים אף במוות. מנתוני הארגון עולה כי משנת 2008 מתו 17 ילדים כתוצאה מהרעלה, כמעט מחצית מהם תינוקות ופעוטות.
פניות למיון ילדים ונוער
מנתוני הטבלה אפשר לראות כי שליש 32% מהילדים שפונו למיון נפגעו מחומרי קטילת מכרסמים, 28% מהילדים נפגעו מחומר הדברה כללי ו-22% מחומר להדברת חרקים. עוד אפשר ללמוד מנתוני ארגון בטרם כי 64% ממקרי ההיפגעות מחומרי הדברה מתרחשים בעונות האביב והקיץ (מרץ-אוגוסט) ו- 17% מהאירועים התרחשו בחודש אפריל. אפשר להסיק מכך שרוב מקרי הפגיעה מחומרי הדברה נרשמים בשיא עונת ההדברה אשר מתרחשת בחודשים בהם הילדים בחופש (פסח באפריל והחופש הגדול בחודשים יוני-אוגוסט).
מקרי הרעלה כתוצאה מחומרי הדברה שהתרחשו בשנים האחרונות בישראל
במאי 2006, ערב יום העצמאות, הובהלה לבית החולים קפלן ילדה בת 3 לאחר ששתתה חומר הדברה שהיה מצוי בתוך בקבוק מים מינרליים. הילדה הגיע כשהיא סובלת מהקאות, הכרה מעורפלת, קוצר נשימה, ריור רב, הפרשות מרובות מהפה ודופק מהיר. צוות הרופאים חשד מיד שמדובר במקרה הרעלה מחומר זרחני אורגני. הורי הילדה טענו שלא ידוע להם על בליעה של הילדה חומר מסוכן זה. תוך המשך מתן טיפול לילדה נשלחו ההורים להביא את כל התרופות והחומרים המסוכנים שיש בביתם. הם חזרו לבית החולים עם בקבוק פלסטיק של מים מינרליים ובתוכו נוזל צהוב אותו שמרו מתחת לכיור במטבח ובהישג יד של הילדה. הנוזל היה חסר צבע ודמה ללימונדה, משקה שהאב ציין שהילדה אוהבת לשתות. בבדיקה עלה כי בבקבוק היה חומר הדברה מרוכז נגד תיקנים וכי הילדה שתתה ממנו ולקתה בהרעלה. הילדה אושפזה בטיפול נמרץ לילדים, קיבלה טיפול מתאים ולאחר 10 שעות התאוששה.
במאי 2007 הובהל לבית החולים לגליל המערבי בנהריה גבר בן 67 במצב קשה, כאשר הכרתו מעורפלת והוא סובל מקוצר נשימה. צוות ביה"ח זיהה כי נודף ממנו ריח חזק של חומר הדברה. מבדיקה נמצא כי האדם רצה לשתות מים אך בטעות לגם מבקבוק שהכיל חומר הדברה המכיל זרחן אורגני. לאחר אבחון, הגבר טופל בזריקות אטרופין והונשם, אחריו מצבו התייצב. ד"ר איזנמן, הרופא שטיפל באירוע, מסר כי חומרי ההדברה השכיחים באזורים הכפריים מסוכנים ביותר וזהים בהרכב ובהשפעה שלהם לחומרי לחימה כימיים. הם נדיפים וחודרים בקלות דרך דרכי הנשימה, העור ומערכת העיכול. לדבריו, חובה לשמור חומרים מסוכנים אלו במקום סגור היטב ללא גישה לילדים ולאנשים שאינם מבחינים בינם לבין משקאות אחרים, ושאין לאחסן אותם בבקבוקי משקאות הנושאים תוויות מוכרות כמו בקבוקי מים, קולה וכדומה. הטיפול בחומרי הדברה אלו, הנמצאים בפיקוח של משרד החקלאות, מורשה לאנשים מיומנים בתחום בלבד.
ביולי 2010 הובלה לבית החולים קפלן נערה בת 18 לאחר ששתתה בטעות חומר להדברת חרקים שאוחסן בבקבוק שתייה. הנערה נמצאה מוטלת במטבח ולצידה בקבוק שנראה כמו בקבוק של מיץ תפוזים. הרופאים אבחנו כי מדובר בחומר כימי שעלול לפגוע במערכת העצבים והצליחו לנטרל את ההשפעה שלו על ידי שימוש בחומרים לטיפול בנפגעי חומר לחימה כימית, ביניהם אטרופין. ד"ר ילנה קישינבסקי, רופאה בכירה ביחידה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים, מסרה כי היא מקווה כי המקרה של אותה נערה יהווה אות אזהרה לאחרים ויגרום לעלייה במודעות של הסכנות האורבות באחסון חומרים מסוכנים. "אני פונה להורים ומבקשת מהם שלא להוציא חומרים קטלניים מסוג זה מהאריזה המקורית וודאי שלא להעביר אותם לבקבוקי שתייה", היא מפצירה. "חומרים כאלו מומלץ שיהיו מחוץ להישג ידם של ילדים. בנוסף, חשוב להשאיר עליהם את הפתקית המקורית, עליה כתוב כי מדובר בחומר רעיל".
בינואר 2014 התרחש בירושלים מקרה טרגי שהסתיים במותן של אביגיל ויעל גרוס, לאחר שכמו שאר בני משפחתן, שאפו ונחשפו לחומר הדברה מסוג פוספין האסור לשימוש במבני מגורים בשל דרגת רעילות גבוהה. את החומר יישם בבית המשפחה מדביר מוסמך שלא הקפיד במקרה זה על הוראות הבטיחות וכתוצאה מכך לקו ילדי המשפחה בהרעלה חמורה. המקרה הסתיים במותן של שתי הילדות – בנות שנה וחצי וארבע – ובאשפוז במצב קשה של שני אחיהם.
באוקטובר 2015 נמנע אסון כבד כאשר אחד הדיירים בבניין דירות בהרצליה חש בריח חריף והתקשר למרכז הארצי להרעלות שהורה לו לפנות מיד את הבניין. בבדיקה שנעשתה נמצא כי אחת הדיירות הזמינה מדביר נגד תולעי עץ בדירתה. המדביר עשה שימוש בפוספין. ללא ערנות הדייר יכול היה להיגרם אסון כבד. גם במקרה זה נמצא כי המדביר התעלם ככל הנראה מהוראות הבטיחות ורישיונו נשלל.
מקרה נוסף אירע במאי 2017 כאשר ילדה בת שנתיים הגיעה עם הוריה למיון בביה"ח זיו בצפת כתוצאה מהרעלה חריפה שמקורה בזרחן אורגני. הילדה נחשפה לחומר הדברה שהכיל זרחן אורגני ואוחסן בבקבוק שאינו אריזתו המקורית. הילדה הורעלה לאחר ששתתה מהחומר הרעיל.
הרעלות של חיות מחמד
גם כלבים וחתולים מורעלים מדי שנה מחומרי הדברה. כלבים וחתולים רגישים גם הם לחומרי הדברה, במיוחד משום שהם מבלים את רוב שעות היום ברביצה על הרצפה, מתחככים בקירות ומלקקים את פרוותם, התנהגות שחושפת אותם עוד יותר לחומרי הדברה. לכן, כאשר מבצעים הדברה בבית או בגינה, חשוב מאוד להקפיד ולציין בפני המדביר, גם בעת הזמנת העבודה וגם כאשר הוא מגיע למקום, על קיומם של בעלי החיים וסוגם (כלבים, חתולים, מכרסמים, בעלי כנף). יש להקפיד אחר ההוראות של המדביר ובכל מקרה להרחיק את חיות המחמד מהבית בזמן ההדברה, אם ניתן – ל-24 שעות לפחות מתום ביצוע ההדברה. לפני שמחזירים את בעלי החיים הביתה, יש לשטוף את הבית היטב עם חומרי ניקוי.
ניתן לסווג הרעלות מחומרי הדברה לשני עיקריים
- אחסון חומרי הדברה שנעשה באופן לא בטיחותי ובניגוד לנהלים. בחלק מהמקרים מדובר בחוסר מודעות בקרב התושבים ובמרבית המקרים מדובר באוכלוסייה בדואית.
- חשיפה ישירה לחומרי הדברה במהלך או לאחר ביצוע פעולת הדברה. ברוב המקרים מקצועיות ומודעות המדביר יכולה היתה למנוע את מקרה ההרעלה.
ארבעת התרחישים העיקריים בהם מורעלים תושבי ישראל בהקשר התברואי
- חומר נוזלי בבקבוק – העברת חומר לבקבוק שתיה קלה ולגימה בטעות על ידי אדם שאינו מודע להרעלת הנוזל. למיטב ידיעתנו, לפני כעשור מת כך אדם בפתח תקווה (אם כי לא מצאנו לכך תיעוד). החומר הנוזלי המיועד לשימוש חקלאי היה שחור והמדביר, אשר פעל ללא רישיון, העביר אותו לבקבוק קולה מבלי להוריד את התווית.
- פיזור מזון מורעל – כגון אורז עם נוגדי קרישה. פעולה זו נפוצה במיוחד בקרב הציבור הבדואי ולהערכתנו גם בציבור הערבי. דוחות בטרם חושפים מספר רב של מקרים מסוג זה.
- ריסוס בחומרים אסורים (חומרים חקלאיים או וטרינריים כגון זרחנים אורגניים ואחרים). על פי רוב, מידת הסיכון כאן פחותה בהשוואה למקרים הקודמים ולכן הנפגעים ברוב המקרים לא ימותו מחשיפה לחומר. עם זאת, התסמינים במקרים אלו הם קשים ויכולים לכלול כאבי ראש, סחרחורת, צריבות בעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.
- איוד בבית מגורים – קטלני. תרחיש זה פחות נפוץ. להערכתנו, למרות הכאב הגדול על המקרה המטלטל בו נפטרו בנות משפחת גרוס בירושלים בשנת 2014, מרבית הפגיעות הקשות והאנושות מתרחשות בנסיבות של תרחישים 1 ו- 2.
הדרכים להפחית את שיעור ההרעלות בישראל באופן משמעותי
המלצות למשרד להגנת הסביבה – ברמה ארצית
- הטמעה של כללי ונהלי בטיחות בשלב ההכשרות במכללות ובקורסי הכשרה של מדבירים.
- קביעת נושא הבטיחות כנושא מפתח בבחינות המסמיכות העיוניות והמעשיות.
- העלאת המודעות בהשתלמויות, בכנסים ובפרסומים ויצירת שיח מקצועי-בטיחותי בקרב קהילת המדבירים המוסמכים.
- פיתוח תוכנית לאומית להעלאת המודעות לבטיחות באחסון ולשימוש בחומרים כימיים באופן כללי והרחקה שלהם מילדים בפרט.
- פרסומים פשוטים ונגישים לציבור הרחב כיצד להימנע מהרעלה, בדגש על הרעלה תברואית.
- יישום אכיפה נגד מדבירים לא מוסמכים וכאלו שפועלים בניגוד לתקנות.
המלצות לארגון המדבירים ולקהילת המדבירים באינטרנט ובפורומים
- העלאת נושא הבטיחות בכלל והרעלות בפרט על סדר היום בכנסים מקצועיים ובשיח המקצועי של קהילת המדבירים המוסמכים בישראל.
- דיון בכלים מקצועיים – כיצד ניתן להפחית את שיעור מקרי ההרעלה בישראל.
המלצות למדבירים
- בקיאות מלאה בלשון החוק החדש, פרק ג' – חובות המדבירים (עמודים 9-13).
- אחסון חומרי הדברה הרחק מהישג ידם של ילדים.
- שימור חומרי הדברה במיכלים מקוריים בלבד. הימנעות מוחלטת מאחסון של חומרי הדברה בכוסות שתיה, בבקבוקי משקה או בסמוך למוצרי מזון.
- החל משנת 2019, בקיאות בתקנות המשלימות בנושא חובות המדביר בתחום הבטיחות בכלל וחובות המדביר הנוגעות למניעת הרעלה תברואית בפרט.
המלצות לציבור הרחב
- רכישת ידע ומודעות לנושא ולסכנות.
- היכרות עם פעולות בסיסיות למניעה של הרעלה תברואית.
- הימנעות מהכנסה של חומרי הדברה מרוכזים לבית
- ביצוע עבודת הדברה על ידי מדבירים שהוסמכו על ידי המשרד להגנת הסביבה בלבד.
מקורות המידע ששימשו להכנת כתבה זו
לקסיקון שלום להדברה משולבת של מזיקים, כתב וערך ד"ר אורי שלום 2017.
דו"ח ארגון בטרם לבטיחות ילדים, 12.11.13
דו"ח ארגון בטרם לבטיחות ילדים, 11.6.2017 .
היפגעות ילדים בישראל דו"ח בטרם לאומה- 2008, אפריל 2009.
היפגעות ילדים בישראל דו"ח בטרם לאומה -2010, 2010 .
Bentur MD,Y, Desiatnic Obchinkov MD, N. and others, "pediatric poisonings in Israel: National poison center data", IMJA vol.12, sep. 2010 p.554-559.
"poisoning in Israel: Annual report of the Israel Bentur MD,Y ,Lurie MD,y and others,
poison information center, 2012", IMAJ vol.16 , nov.2014 p.686-694.
מידן, ב.," איך למנוע הרעלה מחומרי הדברה", http://www.infomed.co.il/article-2752/ , 26.1.14
אתר Ynet – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479848,00.html 22.1.14 .
מעריב, http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-584523, 15.5.17 .
MYNET, http://mynetherzliya.co.il/article/154777 , 12.10.15 .
Infomed – http://www.infomed.co.il/definition-3751/ .
News1, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-115212-00.html , 29.5.2007 .
News1 , http://www.news1.co.il/Archive/001-D-100041-00.html , 5.5.2006 .
Ynet, https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921571,00.html , 18.7.2010 .
האם אפשר שפירות הדר הורעלו על ידי שכן יגרמו גם להרעלה בבני אדם?
יש לי חשש ששכן שהעץ שלי הפריע לו האם יש חשש והאם אפשר לבדוק אם שם רעל על ה עץ ופירותיו הורעלו. איפה אפשר להתלונן ואיפה אפשר לבדוק אם הפירות מורעלים
תודה
במידה ובוצעה הרעלה בזדון יש להתלונן במשטרה. משרד החקלאות מבצע בדיקות לשאריות חומרי הדברה בפירות וירקות אך בהיקפים גדולים ולא באופן נקודתי. בכל אופן משרד החקלאות הוא הכתובת להתייעצות. במידה וקיים חשש להרעלה אין לאכול מפירות העץ בעונה הקרובה.
אבא עם חרדות…
בני בן ה-3 נכח בגינה של סבא וסבתא כשלפתע הרוח שינתה את כיוונה והוא שאף לכמה שניות את חומרי ההדברה.
האם יש צורך לחשוש שהחומרים נספגים בגוף ועלולים להזיק ולהיות מסרטנים אפילו לאחר מספר חודשים או שנים?
או שבמקרה של חשיפה כזו אין ממה לדאוג כלל?
אגב אין לי מושג באילו חומרי ריסוס השתמשו (אולי זרחן אורגני או עוד כמה כימיקלים)
שאיפה של מס' שניות אינה מסוכנת מבחינה אקוטית, אלא אם הופיעו תסמינים כגון צריבות בעור או בעניים, חולשה, הקאות וכדו' ואני מבין שלא היו תסמינים כאלו, ברוך ה'.
בהחלט זה נושא מאוד עדין, האמת שהוא גרם ללא מעט אנשים עקב ההדברה להגיע למיון ולדברים איומים. חשוב לפני הזמנת מדביר לבקש רישיון פעיל ולראות המלצות ובכך למנוע את הדבר האיום הזה.
המאמר הזה מאוד משלים את עניין ההדברה הביתית ולדעתי לכל מי שמעוניין להזמין מדבר חייב לקרוא אותו לפני! תודה על המאמר.
שלום לכם מכובדיי
עם איזה חומר הדברה בייתי להשתמש להדברת קרציוניי יונים .?
בברכה
צביקה רידל
נייד 0522201803
שלום צביקה. השתמש בתכשיר הדברה המתאים להדברת פרוקי רגליים. בדוק את הרשום על התווית.
עשיתי הדברה, לדעתי היה מדובר בזרחן.
(רק אח"כ שמעתי שהחומר מסוכן לשימוש).
כעת ממש מפחדת האם החומרים עלולים להזיק…(קראתי דברים מפחידים על שאיפה של החומר).
(שמתי כיסוי על האף והפה, עדיין הרחתי את הריח, ועל העיניים לא היה לי כיסוי).
תודה!
היי אני גר בכפר חב"ד ויש מגדל אתרוגים והוא מרסס במשך כחצי שנה כמעט כל יום כמה שעות ריסוסים נגד אתרוגים במרחק אפסי מבתי המגורים. התושבים סובלים ולאף גורם לא אכפת.
מה אפשרי לעשות?
תודה רבה