ארגון המדבירים למשרד להגנת הסביבה: "הגבירו פיקוח על תכניות הדברה ברשויות המקומיות, אל תעודדו ירי חסר רסן בשפני סלע"
בעקבות כוונת המשרד להגנת הסביבה לשנות את סטטוס שפן הסלע מחיית בר מוגנת למזיק המותר לצייד, פנה ארגון המדבירים לשר אלקין בבקשה לסגת מהרעיון ולחילופין לתגבר את מערך ההדברה ולאמץ תכניות מקצועיות למיגור מזיקים, על מנת לטפל במעבירי מחלת הלישמניאזיס ובמחלות נוספות כמו קדחת מערב הנילוס. כל נימוקי ארגון המדבירים כאן לפניכם.
במכתב ההסבר שצורף לתקנות להגנת חיית הבר (תיקון והוראת שעה), התשע"ח-2018 נכתב: "בשנים האחרונות, ניכרת התפשטות של שפני סלע לישובים וקירבתם, לרבות הגעתם לתוך הגינות הפרטיות בישובים אלה, תפוצה מסיבית שלהם במסלעות בתוך ישובים, והפיכתם לדרי קבע בישוב או בסמוך לו, בבתי גידול שם נמצא גם זבוב החול. לאור הימצאות שפן הסלע באזורים רבים, היותו חיית המאגר העיקרית לזבוב החול שמעביר את המחלה והעובדה שהתפשטותו של שפן הסלע נרחבת ומגיעה לקרבת ישובים רבים, מוצע להוסיפו לרשימה של חיות בר שהן מזיקות לתקופה מוגבלת בהוראת שעה. תקופה זו של שלוש שנים, שבה שפן הסלעים לא יהיה חיית בר מוגנת, תאפשר ביצוע פעולות משמעותיות למיגור הלישמניה, לרבות בדילול אוכלוסיות השפנים וצמצום הגעתם לקירבת ישובים. עקב כך צפויה ירידה בתופעה של עקיצות זבוב החול, המשתמש בשפן הסלע כחיית מאגר. לאחר תקופה זו של שלוש שנים ניתן יהיה להעריך את תוצאותיו של ביטול האכרזה, ולעשות הערכה מחודשת בנוגע למצבו של שפן הסלעים והצורך להוציאו מן ההגדרה של חיית בר מוגנת".
בעקבות פרסום התקנות להערות הציבור ובעקבות התפרצות קדחת מערב הנילוס אשר גבתה לאחרונה את חייהם של שלושה, פנה ארגון המדבירים במכתב לשר להגנת הסביבה זאב אלקין וטען שתכניות משרדו להגנה מפני מזיקים הן שליפה מהמותן ומסכנות את הציבור. בארגון המדבירים קוראים למשרד להגנת הסביבה לאמץ תכנית לאומית למלחמה בהפצת מחלות המועברות לאדם באמצעות מזיקים ולהשאיר את שפן הסלע כחיית בר מוגנת.
נימוקי הארגון נגד הפיכת שפן הסלע לחיית בר מזיקה המותרת לצייד
במכתב לשר ציינו המדבירים כי אין צל של ספק שישנו צורך מיידי לטפל במגפת הלישמניאזיס, כיוון שבני האדם אשר נדבקים כשזבוב חול נגוע עוקץ אותם, סובלים סבל רב וממושך שמורכב גם מפגיעה משמעותית ברמה האסתטית ונדרש טיפול באמצעות זריקות הגורמות לכאבים חזקים ובתהליך ממושך וקשה. יחד עם זאת, ארגון מדבירי המזיקים בישראל מתנגד לחלופה המוצעת לפיה תדולל אוכלוסיית שפני הסלעים בדרך של צייד. הפתרון המוצע לא ישיג את המטרה המבוקשת, הוא אינו מידתי, אינו ראוי, ויביא להרג מיותר של חיית בר המהווה חלק בלתי נפרד מהטבע הישראלי.
הארגון מונה מספר סיבות לטענה:
- שפני הסלעים הם לא הבעיה העיקרית והתרת הציד אינו הפתרון האולטימטיבי – הפתרון המוצע שם דגש על בעל החיים שממנו מועבר הטפיל אך מי שעוקץ בפועל וגורם להתפשטות המגיפה הוא זבוב החול! דא עקא, למשרד להגנת הסביבה אין שום תכנית אופרטיבית לדילול זבובי החול עצמם. המשרד להגנת הסביבה מנחה את הרשויות ומממן עבודות לאיטום ערימות הסלעים ובניית גדרות סביב היישובים וכן פעולות לדילול השפנים באמצעות לכידה או ציד בהיתר רשות הטבע והגנים. כיוון שפעולות אלה לא פותרות את הבעיה לחלוטין, ארגון המדבירים טוען כי החלופה הנכונה היא יישום תכנית מפוקחת ומנוטרת להדברת זבובי החול בוגרים ולדילול שפני הסלע באתרים מועדים לסכנת הדבקות במחלה. לאור זאת, ארגון המדבירים טוען שהמשרד להגנת הסביבה צריך לאפשר טיפול מוניציפלי בהדברה נגד זבובי החול הבוגרים, כך לדוגמא: ישנם קוטלי יתושים בוגרים שמתאימים לדילול זבובי החול, אך המשרד אינו מאשר רישום שלהם ומעלה קשיים בירוקרטיים. ארגון המדבירים ישמח לשתף פעולה עם המשרד על מנת למצוא את הריסוס האידיאלי לדילול זבובי החול הבוגרים ולבצע את ההדברות על שטחים גדולים סביב היישובים הנגועים (כפי שבוצע בהצלחה במקומות שונים בארץ). חלופה זו תטפל ישירות בבעיה עצמה ולא בצורה עקיפה על ידי השמדת שפני הסלע.
- .סיכון הציבור – התפשטות של שפני סלע ניכרת בישובים וקירבתם, לרבות הגעתם לתוך הגינות הפרטיות בישובים אלה, תפוצה מסיבית שלהם במסלעות בתוך ישובים, והפיכתם לדרי קבע בישוב או בסמוך לו, בבתי גידול שם נמצא גם זבוב החול. במידה ותאושר חלופה זו ישנה סכנה אמיתת לאוכלוסיית בני האדם החיים בסביבה, כיוון שירי חי בתוך היישובים על ידי צייד, ככל שיהיה מיומן, יכול לפספס את בעל החיים ולפגוע בבני האדם שמסתובבים באזור.
- מניעת התפרצות מגיפות נוספות – לא כל ירי חי ממית את בעל החיים. לעיתים הציד רק פוצע אותו. מצב זה יכול ליצור תשתית להתפשטות מגיפות נוספות, כיוון שהשפנים הפצועים והפגרים יימשכו טורפים (תנים, שועלים), זבובים ומזיקים אחרים לאזור היישובים.
- פגיעה משמעותית בנוף הארצישראלי – ישנו חשש שמהלך זה יביא להיעלמות השפנים מהנוף הארצישראלי ויפגע במערכות האקולוגיות בקנה מידה גדול ומשמועתי . אסור לאפשר את החלופה המוצעת, לפיה דילול של שפני הסלעים יתאפשר ללא כל הגבלה ורק לפי שיקולי הרשויות המקומיות.
דרישות נוספות של ארגון המדבירים
- הגברת ההדברות ביישובים רק לפי תכניות מסודרות, לאחר ניטור, בהתאם למדדים ולא כאמצעי חירום. "קריאת משרד הבריאות והמשרד להנגת הסביבה להגברת הדברות היתושים בחודש אוגוסט בעקבות התפרצות קדחת מערב הנילוס מוכיחה עד כמה המצב עגום. קריאה שכזו היתה צריכה להתבצע בחודשי האביב ולהיות מגובת בתכנית ניטור ומעקב".
- הוספת כוח אדם – חוק המדבירים שחוקק בשנת 2016 פגע קשות בענף המדבירים וצמצם את היכולת להעסיק עובדים. עם כמה מאות מדבירים בכל המדינה אי אפשר לצאת למלחמה אמיתית במזיקים. כיום כמעט ולא ניתן למצוא עובדים ולגייס אותם לעבוד כשכירים בענף ההדברה. מצוקת כוח האדם כאמור, גורמת בין היתר לחוסר יכולת לעמוד בדרישות המשק.
- הקמת רשות לאומית להתמודדות עם המזיקים מעבירי מחלות
- גיוס מומחים בעלי ניסיון בהדברה למחלקות ההדברה המוניציפאליות. נכון להיום כח האדם המנהל את מערך הדברות המזיקים בכלל ומינים מעבירי מחלות בפרט ברשויות המקומיות ובמוסדות, רובו איננו מיומן וחסר ידע וכישורים המאפשרים לו לשאת על כתפיו את האחריות הכבדה. מדובר בחיי אדם.
גם רט"ג נגד שינוי התקנות
ארגון מדבירי המזיקים איננו הגוף היחיד המתנגד לשינוי בתקנות להגנת חיית הבר. מתנגדים נוספים לשינוי הם רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ואנשי אקדמיה. ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רט"ג אמר: "אנחנו נותנים היתרים לפגיעה בשפנים בכל המקומות שאוטמים מסלעות, וברגע שלא נהיה הרגולטור ונצא מהתמונה לא יהיה עוד מי שילחץ על ראשי הרשויות לאטום מסלעות, שזה מהלך יקר ומורכב. הם ישלחו אנשים עם רובים לירות בהם ובסוף לא יקרה כלום, כי על כל שפן שהם יירו בו יגיעו שניים אחרים".
"לרבות בדילול אוכלוסיות השפנים וצמצום הגעתם לקירבת ישובים. עקב כך צפויה ירידה בתופעה של עקיצות זבוב החול, המשתמש בשפן הסלע כחיית מאגר"
זבוב החול לא משתמש בשפן כחיית מאגר. הלישמניה "משתמשת" בו
אכן.
זהו ציטוט שהועתק מילה במילה מנוסח המכתב הרשמי.
כמובן שהמינוח "משתמש" איננו נכון.
תודה על ההערה.