ארגון המדבירים למשרד להגנת הסביבה: "הגבירו פיקוח על תכניות הדברה ברשויות המקומיות, אל תעודדו ירי חסר רסן בשפני סלע"

נימוקי הארגון נגד הפיכת שפן הסלע לחיית בר מזיקה המותרת לצייד

במכתב לשר ציינו המדבירים כי אין צל של ספק שישנו צורך מיידי לטפל במגפת הלישמניאזיס, כיוון שבני האדם אשר נדבקים כשזבוב חול נגוע עוקץ אותם, סובלים סבל רב וממושך שמורכב גם מפגיעה משמעותית ברמה האסתטית ונדרש טיפול באמצעות זריקות הגורמות לכאבים חזקים ובתהליך ממושך וקשה. יחד עם זאת, ארגון מדבירי המזיקים בישראל מתנגד לחלופה המוצעת לפיה תדולל אוכלוסיית שפני הסלעים בדרך של צייד. הפתרון המוצע לא ישיג את המטרה המבוקשת, הוא אינו מידתי, אינו ראוי, ויביא להרג מיותר של חיית בר המהווה חלק בלתי נפרד מהטבע הישראלי.

הארגון מונה מספר סיבות לטענה:

1. שפני הסלעים הם לא הבעיה העיקרית והתרת הציד אינו הפתרון האולטימטיבי – הפתרון המוצע שם דגש על בעל החיים שממנו מועבר הטפיל אך מי שעוקץ בפועל וגורם להתפשטות המגיפה הוא זבוב החול! דא עקא, למשרד להגנת הסביבה אין שום תכנית אופרטיבית לדילול זבובי החול עצמם. המשרד להגנת הסביבה מנחה את הרשויות ומממן עבודות לאיטום ערימות הסלעים ובניית גדרות סביב היישובים וכן פעולות לדילול השפנים באמצעות לכידה או ציד בהיתר רשות הטבע והגנים. כיוון שפעולות אלה לא פותרות את הבעיה לחלוטין, ארגון המדבירים טוען כי החלופה הנכונה היא יישום תכנית מפוקחת ומנוטרת להדברת זבובי החול בוגרים ולדילול שפני הסלע באתרים מועדים לסכנת הדבקות במחלה. לאור זאת, ארגון המדבירים טוען שהמשרד להגנת הסביבה צריך לאפשר טיפול מוניציפלי בהדברה נגד זבובי החול הבוגרים, כך לדוגמא: ישנם קוטלי יתושים בוגרים שמתאימים לדילול זבובי החול, אך המשרד אינו מאשר רישום שלהם ומעלה קשיים בירוקרטיים. ארגון המדבירים ישמח לשתף פעולה עם המשרד על מנת למצוא את הריסוס האידיאלי לדילול זבובי החול הבוגרים ולבצע את ההדברות על שטחים גדולים סביב היישובים הנגועים (כפי שבוצע בהצלחה במקומות שונים בארץ). חלופה זו תטפל ישירות בבעיה עצמה ולא בצורה עקיפה על ידי השמדת שפני הסלע.
2. .סיכון הציבור – התפשטות של שפני סלע ניכרת בישובים וקירבתם, לרבות הגעתם לתוך הגינות הפרטיות בישובים אלה, תפוצה מסיבית שלהם במסלעות בתוך ישובים, והפיכתם לדרי קבע בישוב או בסמוך לו, בבתי גידול שם נמצא גם זבוב החול. במידה ותאושר חלופה זו ישנה סכנה אמיתת לאוכלוסיית בני האדם החיים בסביבה, כיוון שירי חי בתוך היישובים על ידי צייד, ככל שיהיה מיומן, יכול לפספס את בעל החיים ולפגוע בבני האדם שמסתובבים באזור.
3. מניעת התפרצות מגיפות נוספות – לא כל ירי חי ממית את בעל החיים. לעיתים הציד רק פוצע אותו. מצב זה יכול ליצור תשתית להתפשטות מגיפות נוספות, כיוון שהשפנים הפצועים והפגרים יימשכו טורפים (תנים, שועלים), זבובים ומזיקים אחרים לאזור היישובים.
4. פגיעה משמעותית בנוף הארצישראלי – ישנו חשש שמהלך זה יביא להיעלמות השפנים מהנוף הארצישראלי ויפגע במערכות האקולוגיות בקנה מידה גדול ומשמועתי . אסור לאפשר את החלופה המוצעת, לפיה דילול של שפני הסלעים יתאפשר ללא כל הגבלה ורק לפי שיקולי הרשויות המקומיות.