המירוץ להיתר ההדברה

חוק ההדברה שעבר בתחילת השנה בכנסת, עורר מחלוקת עוד לפני שנחקק. על פי הצעת החוק שיזם המשרד להגנת הסביבה, העיסוק בתחום יהיה נתון תחת פיקוח ממשלתי מחמיר יותר, וגורם המורשה לעסוק בתחום יהיה רק מי שקיבל רישיון מהמשרד. כמו כן, מדביר לא יוכל להעסיק עובדים מטעמו שלא עברו הכשרה להדברה, כפי שקרה עד כניסת החוק לתוקף. עוד מפריד החוק בין "מדביר ביתי" ל"מדביר בשטחים פתוחים", אשר נבדלים האחד מהשני בהיקף, באורך ובסוג ההכשרה.

השינוי אילץ את ענף ההדברה ואת המכללות המכשירות מדבירים, לבצע שינויים מרחיקי לכת בתכניות הלימוד ובחומר המועבר לתלמידים בתחום. למרות שהמחוקק סיפק תקופת מעבר בת 3 שנים, במהלכה על כל המדבירים בענף לסיים את הכשרתם ואת הרישוי תחת דרישות החוק החדש, ההשלכות והאתגרים כבר מופיעים על פני השטח.

שוחחנו עם מספר גורמים בענף על מנת להבין עם מה מתמודדים מדבירים בדרך להיתר המיוחל.

לינוי גוניקשטיין מחולון אשר עובדת בחברת "תלתן שירותי הדברה", היא סטודנטית צעירה אשר סיימה לא מכבר את לימודיה במכללת אור יהודה.

"אני עובדת בחברת הדברה. אמנם פחות יוצאת לשטח, אבל נותנת מענה ללקוחות והיה לי חשוב לקבל ידע מקצועי, לכן התחלתי ללמוד לקבלת היתר הדברה.
בינתיים, עבר חוק ההדברה וחלו כל מיני שינויים בתכנית הלימודים בקורס. אחד הדברים שהשתנו, הוא ביטול האפשרות להיבחן במועד נוסף אם נכשלת בבחינה, גם אם מדובר רק בבחינה אחת מתוך שתיים או בחלק מהחומר.

התחושה שלי היא שהזדרזו לחוקק את החוק, אבל לא נתנו מענה לאנשים שנמצאים בתהליך, כמו אלה שכבר למדו לפי הסטנדרטים הישנים, אבל עוד לא נבחנו או אלה שנכשלו בפעם הראשונה וצריכים להיבחן שוב לקבלת ההיתר. אנשים השקיעו הרבה זמן וכסף בתהליך ההכשרה ונותרו באי וודאות ובחוסר בהירות.

במקרה שלי, נכשלתי בחלק מהבחינה והגשתי ערעור. אני ממתינה לתשובות, בתקווה שהערעור שלי יתקבל. אצטער מאד אם הוא לא יתקבל, אבל את הידע ואת המקצועיות כבר יש לי והם ישמשו אותי בעבודתי בחברה. לבי עם אותם מדבירים שפרנסתם תלויה במעבר הבחינה והם צריכים לשבת בבית בלי אפשרות למועד ב'. חלקם הגדול עובדי הדברה שעסקו בתחום שנים רבות ונאלצים עכשיו לעמוד במבחנים בגלל החוק החדש. זו אוכלוסייה שלמה שנופלת בין הכיסאות.

החוק, כחוק, הוא מבורך בעיני ואני בהחלט מאמינה שהתחום צריך לעבור מודרניזציה וחקיקה מחודשת שתתאים אותו למציאות, עם סטנדרטים מקצועיים שיקחו את כל התחום קדימה. אבל יש חלקים בו שצריכים להיות מיושמים אחרת".

"קיים כרגע חוסר וודאות", מאשר שרון שינה, מדביר מוסמך ומאייד, רכז תחום ההדברה במכללת אור יהודה. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשרד להגנת הסביבה, אשר אמור לגבש רשימת נושאים שיכנסו לתכנית הלימודים החדשה, אך היא טרם הועברה למכללות ובינתיים אנחנו ממשיכים להסתמך על הסילבוס הישן ולהכשיר מדבירים באופן מיטבי בהתאם לנסיבות.

לפי החוק החדש ולמיטב ידיעתנו, הוצאו מספר נושאים מתכנית הלימודים הבסיסית, ביניהם הטרמיטים, פשפש מיטה, דבורים ועטלפים, אך דברים יכולים כמובן להשתנות.

מי שיעבור את החלק הראשון, יוסמך להיות מדביר ביתי. גם להגדרת המדביר הביתי יש תהיות ושאלות – האם משרדים נחשבים תעשייה ולכן אינם נכללים בהיתר המדביר הביתי?
יש לא מעט נושאים שנופלים כרגע בין הכיסאות והמשרד להגנת הסביבה יצטרך לתת עליהם את הדעת.

בהמשך כמובן ניתן יהיה להמשיך בהכשרה ולקבל היתרי הדברה נוספים.
כמכללה אשר חרתה על דגלה לספק הכשרה מקצועית הכוללת גם לימודי המשך, פתחנו בשנה וחצי האחרונות 7-8 סדנאות מקצועיות ואנחנו ערוכים לספק כל סוג של הכשרה אשר נדרשת לפי דרישות המשרד. הובטח לנו כי הדרישות הללו יועברו אלינו בקרוב.

תלמידים מהקורס האחרון שנבחן בספטמבר, יזכו עדין לקבל היתר ללא הגבלה (פרט לאיוד), אבל נוצרו מצבי כלאיים שבהם חלק מהסטודנטים לא עברו את הבחינה ולכן אינם זכאים לקבלת היתר, מבלי אפשרות להיבחן במועד ב'. חלקם עברו רק את מחצית הקורס (חרקים או מכרסמים) והמשרד להגנת הסביבה לא יודע עדיין איזה היתר יקבלו, אם בכלל. יש לתת מענה לסטודנטים האלה ולקבל החלטות עקרוניות בנושא.

אני מאמין שעם סבלנות, כל הדרוש שיפור יתוקן. החוק נולד במטרה להסדיר את הענף וזו מטרה ראויה, אבל מדובר בתהליך. חוסר הבהירות הקיים יעבור ובסופו של דבר השינוי יעשה טוב לענף ולמקצוע. אנחנו כמכללה נמשיך לשאוף ללמד בצורה ברורה ומקצועית בהתאם לכל השינויים ועם קשב לצרכים של הסטודנטים שלנו.

עמוס וילמובסקי, מהמעבדה לאנטומולוגיה במשרד הבריאות ומורה ותיק בענף אינו מאמין כי הקורסים עתידים להשתנות משמעותית עקב יישום החוק החדש. "כל מדביר, ללא קשר באיזו קטגוריית הדברה תחת החוק החדש הוא מוסמך, צריך לדעת את הדברים הבסיסיים אותם מלמדים גם כיום בקורסי ההדברה. צריך להכיר היטב את החרקים – זיהוי והביולוגיה שלהם, שיטות הדברה וחומרים. צריך לקבל הכשרה בהפעלת המכשירים, שימוש בחומרים, להכיר כללי בטיחות. אלה נושאים שצריך ללמוד כל מי שיעסוק בהדברה, ללא קשר לסוג הרישיון שלו.

ההפרדה בין מדביר ביתי למדביר שטחים פתוחים הוא מלאכותי. הלא יתושים וזבובים מדבירים בשטחים פתוחים, אבל גם מדבירים ביתיים נדרשים לתת מענה למזיקים הללו. החוק יצר מצבי כלאיים בעייתיים, לדוגמה, הדברת טרמיטים שאסורה על מדביר ביתי.

הטעות הגדולה בעיני, היא שהחוק הציב את המדביר הביתי בתחתית היררכיית המדבירים. הוא המדביר הבסיסי והזוטר ביותר, כשמדביר שטחים פתוחים, לפי החוק, בכיר ממנו. זו טעות מכיוון שהמקום המסוכן ביותר בהדברה הוא הבית ושם צריך להיות המדביר המנוסה, הטוב, הבכיר והמוסמך ביותר. רובם המכריע של המדבירים הם מדבירים ביתיים ולעניות דעתי יש לתת להם את הכלים הטובים ביותר ולא לצמצם את הסילבוס או את הדרישות להכשרתם.

החוק הוא מסגרת ריקה שכעת יש למלא. יש לכתוב סילבוס, למלא את הקורסים בתוכן וכן לקבוע מי הגורמים שיוכלו להכשיר מדבירים בהתאם. הדברים האלה עדיין בהתהוות וימים יגידו כיצד החוק החדש מיושם".

• למרות מאמצינו, עד מועד פרסום הכתבה לא הצלחנו להשיג את הממונה על קורסי ההדברה מטעם המשרד להגנת הסביבה ולהוסיף את התייחסותו. נשמח להוסיף אותה בגיליון הבא.