מערכת קוטיקולההצד האפל של המזיקים: קרצית המערות ועוריות
מזיקים כשמם הם, מזיקים. אבל מבין המזיקים ישנם כאלה שמטילים אימה רבה יותר, בין אם ביכולת ההישרדות שלהם, בנזק שלהם לבריאות או לרכוש שלנו, או במאפיינים הפיזיים וההתנהגותיים, הממקמים אותם בצד האפל יותר של מזיקים. לשניים כאלה נתוודע היום יותר לעומק. כתבה ראשונה בסדרה.
הטיול שעלול לעלות לכם בקדחת המערות
רוב האנשים לא מודעים לכך שכשהם מבקרים או מטיילים במקומות כמו מערות, חורבות, בורות עתיקים, גומחות באדמה, מחילות בעלי חיים, או אתרים ארכיאולוגיים, הם מגיעים פעמים רבות אל אזור המחיה של קרצית המערות.
קרצית המערות, כפי ששמה מעיד עליה, היא ממשפחת הקרציות (הרכות), והיא מאוד אוהבת שמבקרים באזור המחיה שלה. היא ניזונה מבני אדם ובעלי חיים, ובניגוד לקרציות אחרות, היא ניחנה במסוגלות ובעצלות מדהימה שמאפשרות לה לרעוב זמן רב ככל שיידרש עד שיגיע מבקר ראוי לאזור המחיה שלה, שיספק לה את ההזנה הדרושה לה.
לכם כמבקרים, העסקה הרבה פחות משתלמת ויכולה להיות לא נעימה עד מסוכנת, כי קרצית המערות יכולה בהחלט להעביר למי שהיא מוצצת את דמו את החיידק הגורם למחלת קדחת המערות או קדחת חוזרת אנדמית. המחלה מתאפיינת בחום גבוה מאוד, כאבי ראש חזקים ותחושה כללית לא טובה. לרוב טיפול באנטיביוטיקה עוזר ומונע התקפים עתידיים של המחלה, אבל המחלה יכולה להיות כרוכה גם באשפוז בבית חולים. החדשות הטובות הן שהיא ככל הנראה לא קטלנית, שכן לא תועדו מקרי מוות בעקבותיה.
קרצית המערות מסתתרת בסדקים או בקרקע, בדרך כלל קרוב לפתח המערה, שם היא נהנית מהאפלוליות שהיא אוהבת, בלי חשכה מלאה. כשמגיע מבקר ראוי, היא תצא ממקום המסתור שלה, תיצמד לגופו ותמצוץ את דמו. קרצייה בוגרת יכולה להמשיך את ארוחת הדם גם עד לחצי שעה. העקיצה עצמה של הקרצית אינה מורגשת באותו הרגע. כמה ימים לאחר מכן תתפתח על העור נקודה אדומה ובמרכזה סימון כהה יותר של העקיצה.
אז שימו לב אם אתם מטיילים במקומות אלו, והתייעצו לפני עם רופא – קיימים כדורים אנטיביוטיים שיכולים למנוע את ההדבקה אחרי עקיצה.
אימת כל רכוש: העוריות
העוריות הן חיפושיות שניזונות בעיקר מפגרים וחומרים מתים אחרים. לכן אפשר למצוא אותן בעיקר במאורות של בעלי חיים, קינים של עופות וחרקים וכדומה. 7 מתוך 20 המינים של עוריות הקיימים בארץ הסתגלו גם לחיים בבתים ובמבנים שונים, והן מטילות את הנזק המהיר והקשה ביותר שאפשר לחשוב עליו לרכוש ולחומרים אורגניים ולכן נחשבות לאימת המוזיאונים, ארכיונים ואוספים ביולוגיים.
העוריות ניזונות מחומרים אורגניים החל מעור, דרך נוצות, שיער, צמר, אריגים ובדים, כשהן מעכלות את חלבון הקרטין הנמצא בחומרים אלו ולא ניתן לעיכול על ידי בעלי חיים אחרים. יחד עם זאת, העוריות לא בררניות בהעדפות שלהן ויכולות לאכול גם מזון יבש מהחי או מהצומח, אם הוא זמין להן.
בגלל שהן מקור להרס אדיר לרכוש וחומרים אורגניים, נפוצות בכל העולם ומגיעות מכל מקום לכל מקום בעיקר באמצעות סחר עולמי, כדאי מאוד לבדוק שכשאתם מקבלים מוצר, בעיקר אם הוא ממקור אורגני או מאוסף, חנות ישנה, ארכיון, מוזיאון, או אפילו בית פרטי, שהוא לא נגוע בעוריות. תמיד טוב במקרה של חשד, או לכל מקרה שלא יהיה, לאייד את המוצרים עם הגעתם ולפני האחסון. אחר כך יכול להיות לכם מאוד קשה לאתר את העוריות, שיכולות להסתתר בחלקים אפלים ונסתרים של האתר הנגוע, כמו לדוגמא בקפלים של אריגים, מתחת לשטיחים וכדומה.
עוריות גורמות להרס מוחלט של חומרים ומוצרים איתם הן באות במגע איתן וניזונות מהם, ופעולת ההרס יכולה להיות מהירה לא פחות מאשר היא קטלנית. בנוסף, אם גיליתם עורית אחת, – בוגרת או זחל, בוודאות יש רבים אחרים, כך ששאננות היא לא רעיון טוב מול בעל חיים קטלני זה.
אם אתם לא מתעסקים עם מוצרים ארכיוניים או ארכיאולוגיים וחושבים שאתם מחוץ לאזור הסכנה של עוריות, תחשבו שוב. חיפושית השטיחים או עורית השטיחים הנפוצה, למשל, חודרות לבתים ולמבנים שונים, יכולות לעוף, עמידות לתנאים לא נוחים ויכולות לחיות זמן רב בלי מזון. חיפושיות/עוריות אלו יכולות להמיט הרס וחורבן לשטיחים, אריגים וחומרים שונים בבית שלכם, שלא לדבר על הטלה של ביצים והתרבות בבית שלכם.
