ד"ר גיל סתיוימשושים או יתושים מצויצים
משפחת זבובאים גדולה המוכרת מאוד לרובנו, גם אם לא בשמות המוזכרים לעיל. הבוגרים מזכירים מאוד במראם את היתושים העוקצים, אך הימשושים אינם עוקצים כלל. אף על פי כן, הם נחשבים כמזיקים בשלושה אופנים שונים, כל אחד אופייני לשלב אחר בחייהם. כחלק מזה, הם גם עלולים לסייע בהפצת מחלת הכולרה. גם תועלת הימשושים יכולים להביא, כשמשתמשים בזחליהם כמזון לדגים (מכונים בטעות "תולעי דם") וגם בעזרה לניטור זיהום במקורות מים. על משפחת חרקים זו ארחיב להלן.
הימשושים (Chironomidae) הם אחת מהמשפחות הגדולות ביותר בסדרת הזבובאים (Diptera) אם לא הגדולה מכולן. במשפחת חרקים זו ניתן למנות למעלה מ 10,000 מינים שונים מוכרים למדע. זחליה של משפחה זו מהווים את עיקר אוכלוסיית החרקים הקרקעית של מקווי מים רבים. הם נפוצים בעולם כולו ואף מהווים את הנציג היחידי ממחלקת החרקים הנמצא באנטרקטיקה. ימשוש אנטרקטי (Belgica antarctica) מהווה גם מושא לעניין מחקרי בשל מבנה ה DNA הייחודי שלו. ניתן למצוא זחלי ימשושים במגוון רחב של מקורות מים כגון מים ראויים לשתייה, מי ביוב ואפילו מי ים. עם זאת, רוב המינים חיים במים מתוקים. ישנם גם מיני ימשושים שזחליהם מתפתחים בבוץ לח מחוץ למקווה מים.
הזחלים של רוב המינים, כאמור, חיים במים בקרקעית. הם בונים סביב גופם מנהרות בוץ קטנות וחיים בתוכן. המנהרות בנויות מגרגרי בוץ מודבקים בקורים שהזחל מפריש. בתוך המנהרות הזחל מניע את גופו ובכך מזרים מים דרך המנהרה. עם המים מגיעים חלקיקי מזון וגם חמצן מומס במים. אין להם איברי נשימה מיוחדים. הם קולטים את החמצן דרך העור. רוב המינים אף עושים זאת ביעילות רבה. אמנם ניתן למצוא זחלי ימשושים בגוונים רבים של אדום, צהוב, ירוק ולבנבן, אבל האדומים הם היעילים שבחבורה. הצבע האדום שיש לזחלים של מיני ימשושים רבים נובע מריכוז גבוה של המוגלובין בגופם. כמו במערכת הדם שלנו, גם ההמוגלובין אצל הימשושים קולט ביעילות חמצן מהסביבה, ואף יודע לשחרר אותו בגוף במקום בו ריכוז החמצן נמוך. מערכת קליטת החמצן בזחלי ימשושים כל כך יעילה עד שהם יכולים לחיות גם במים עניים מאוד בחמצן כמו מי ביוב. תכונה זו, יחד עם היותם עמידים בפני זיהומים, יכולות לשמש בניטור זיהום במים. אם במים נמצאים זחלי ימשושים עם עוד מינים רבים אחרים האופיינית לשלוליות, כנראה שהמים נקיים. אבל ישנם מקרים בהם נצפים במים רק זחלי ימשושים, או לכל היותר נמצאים בחברתם גם זחלי יתוש מהסוג כולכית (.Culex sp). בגוף מים שכזה צריך מיד לעלות החשד שהמים מזוהמים בביוב או זיהום אורגני אחר (כגון דשנים, צואת חיות מרעה וכו'). תועלת נוספת יש לימשושים: את הזחלים האדומים של הימשושים מכירים מגדלי דגים בשם השגוי "תולעי דם". העושר שלהם בברזל שמצוי בהמוגלובין, הופך אותם למזון מזין מאוד לדגים.
דמיון ושוני ליתושים
הימשושים הבוגרים דומים מאוד ליתושים העוקצים (Culicidae), הן בגודל הגוף (המינים הגדולים מקרב הימשושים) והן בצורתם. אבל בעין בוחנת ניתן להבחין בין שתי המשפחות. ראשית, גפי הפה של הימשושים מנוונות וקצרות והם חסרים את צורת העוקץ המאפיינת את היתושים העוקצים. במנוחה, לרוב ממוקמות כנפי הימשושים משני צידי הגוף בעוד כנפי היתושים העוקצים מונחות זו על זו לחלוטין ומעל לבטן (החלק האחורי בגוף החרק). פעמים רבות ניכר הבדל נוסף: בטנם של הימשושים ארוכה מכנפיהם ובמנוחה היא בולטת אל מעבר לקצה הכנפיים, לרוב בולטת מאוד. לרוב, בטנם של היתושים העוקצים קצרה מכנפיהם או דומה להן באורכה. במצב מנוחה הכנפיים הן אלו שבולטות מאחורי הגוף, או שהן דומות לבטן באורכן. אחד מיוצאי דופן לכלל זה הוא המצב אצל יתושות לאחר העקיצה, אז בטנן מתנפחת ומתארכת לא פעם מעבר לקצות הכנפיים (בולט במיוחד ביתושות מהסוג אדס Aedes sp.). הבדל נוסף ניתן לראות במצב הרגליים בעת מנוחה. לרוב ירימו הימשושים את זוג רגליהם הקדמיות כשהם עומדים, היתושים העוקצים ירימו לרוב את האחוריות, או שבכלל לא. לזכרי הימשושים מחושים מנוצים מאוד, אף יותר מנוצים בהשוואה לזכרי היתושים העוקצים. בשל אותה ציצית בקצה המחוש של הזכרים הם נקראו בעבר יתושים מצוייצים. שמם הנוכחי מתייחס אף הוא למחוש (אנטנה בלעז) והוא נגזר מהמילה מְשׁוֹשָׁה (המילה העברית לאנטנה).
ועוד הבדל מניסיוני האישי (אינני מכיר מידע בספרות המקצועית על כך). מסיבות שאיני מבין ויודע להסביר, ייתכן וימשושים אינם נדחים על ידי דוחי חרקים סביבתיים כמו היתושים. בהשתמשכם בנרות ציטרונלה או בכול תכשיר אחר המפיץ לחלל האוויר חומרים דוחי חרקים, מספר היתושים יפחת מאוד. ימשושים עדיין יהיה ניתן לראות בסביבה.
מטרד מספר 1 (שלב הבוגר)
כאמור, הימשושים הבוגרים הם בעלי גפי פה מנוונות. מכיוון שאין הם ניזונים, הם חיים אך ורק על מלאי המזון בגופם שאכלו ואגרו בשלב הזחל. מלאי זה מספיק לתקופה מוגבלת. הם חיים ימים בודדים בלבד כחרק בוגר המסוגל לעופף ולהזדווג. לפיכך עליהם להזדווג ולהטיל ביצים במהרה. האסטרטגיה שפיתחו מינים רבים של ימשושים הוא התקהלות בנחילים גדולים שנראים למרחוק. כל ימשוש יכול לראות את הנחיל מרחוק ולהצטרף אליו. מטרת הנחיל היא התקבצות המונית לצורך רבייה, שכן הזמן קצר והמלאכה מרובה.
העניין הוא שנחילים אלו בבואם במגע עם בני אדם מהווים מטרד. הנחילים מתהווים כמעט תמיד בקרבת מקווי מים מהם הגיחו הימשושים. לכן הם לרוב לא בצמוד למגורי אדם, אבל כל מי שמסתובב בשדות יכול להיקלע אליהם. במקרה שכזה הימשושים חודרים (בטעות, אבל למי זה אכפת) לעיניים, לאוזניים, לאף ולכל פתח פתוח אחר. נהגים שחלפו עם מכוניתם במקום ודרסו נחיל שכזה מכירים את חוסר האונים בלכלוך הרב שנמרח להם על השמשה הקדמית ואת הקושי לנקותו. אל תפעילו מגבים. זה לא עוזר, רק מחמיר (מורח היטב) את מצב הלכלוך על שמשת הרכב.
הסרטון להלן מראה עננת ימשושים בוגרים. צלם: טל ויינברג.
מטרד מספר 2 (שלב הזחל)
הזחלים של רוב המינים חיים במים, ובמגוון רחב של סוגי מים. רובם מעדיפים מים נקיים ברמת איכות של מי שתייה, אבל מסתדרים עם אופי מים כזה או אחר. לפיכך גם ההכלרה המקובלת במי השתייה לא מונעת מהם להגיע אל המים. מנהרות הבוץ שבתוכן חיים הזחלים מהוות הגנה מסוימת בפני הכלור ובפני טיפול מקובל נוסף במים בעזרת נחושת. זחלי ימשושים רגישים, כמו זחלי היתושים והישחורים (Simuliidae), ל BTI. חומר הדברה ספציפי שפוגע רק במשפחות חרקים אלו ולא באדם או כל בעל חיים אחר. שלא כמו היתושים, עבור טיפול בימשושים נדרש ריכוז גבוה במיוחד על מנת להשיג תוצאה רצויה. כדי למנוע תופעות של זחלים במי השתייה, חברת מקורות בארץ, וחברות מים שונות בעולם, שמות מסננים רבים בצנרת. אולם גם זה לא תמיד עוזר. הזחלים באופיים נוהגים להתחפר בקרקע. ייתכן מאוד שתכונה זו גורמת להם להתחפר במסננים וכך לעבור אותם. תלונה על "תולעים אדומות" במים נשמעת מידי פעם. גם מי שיודע שאלו זחלים, ולא תולעים, לא מתלהב לראות אותם אצלו בכוס. בישראל, מלבד המטרד של גועל משתיית זחלים קיימת בעיה נוספת. אחוז גבוה באוכלוסייה מקפיד על כשרות וגם ההיבט הדתי בא לידי ביטוי בסוגיה זו. זחלי ימשושים בהחלט עונים להגדרה של שרץ, ומים עם ימשושים אינם כשרים לשתייה. ישנם גורמים העוסקים בכשרות שנמצאים בקשר עם חברת מקורות גם בנושא זה. חברת מקורות עושה מאמצים כבירים למנוע מטרד זה, ולראיה רובנו לא נתקלים במטרד כמעט אף פעם, אף-על-פי שזחלים רבים מגיעים למערכת מי השתייה.
פן נוסף להתייחסות הוא הפן הבריאותי. והיה ושתיתם זחלי ימשושים בשוגג – מה זה יעשה לכם? למרות שהזחלים האדומים עשירים בהמוגלובין, שאולי יתווסף למאגר הברזל בגופנו, אין בשורות אלו המלצה לשתיית ימשושים. בהתייחסותי למטרד הבא שמהווים היתושים אספר מיד להלן על הסכנה לבריאות הציבור שיש בחרק זה, גם אם במידה מופחתת עבור שלב הזחל.
מטרד מספר 3 (שלב הביצים, בעיקר)
בשנת 2001 פרסמו החוקרים מאיר ברוזה ומלכה הלפרן במגזין המדעי Nature על הימצאות חיידקי כולרה בביצי ימשושים. תגלית זו תייגה את הימשושים כחיות מאגר לחיידקי הכולרה, שבית הגידול הטבעי שלהם הוא מקווי מים. התגלית אף סיפקה הסבר למקום שהם יכולים להימצא, ובמיוחד איך מתקיימים חיידקי הכולרה בין התפרצות אחת של המחלה בבני אדם להתפרצות הבאה. חיידקי הכולרה נמצאים בכמות גבוהה בביצי ימשושים, אך יכולים להימצא בכמות נמוכה מזו בכול שלבי החיים של החרק. לפיכך, בחזרה לשאלה לגבי מידת הסכנה שבשתיית זחלי ימשושים, יש לתת תשומת לב. האם כמות החיידקים שעלולה להימצא בזחל מסוכנת לאדם?! תרומה נוספת להפצת הכולרה תורמים בוגרי הימשושים. הם מגיחים לאוויר העולם ומתעופפים כשהם נושאים עימם ויכולים להעביר את חיידקי הכולרה למאגרי מים נקיים ללא חיידקים. הקשר בין חיידקי הכולרה לימשושים, הופך את הימשושים מ"רק חרק מטריד" גם לסכנה לבריאות הציבור. בשנים האחרונות נבדק הקשר בין ימשושים לקבוצות חיידקים נוספים כמו למשל מהסוג Aeromonas sp., שיכולים להעביר דלקת מעיים קשה. חיידקים אלו גם יכולים לזהם פצעים פתוחים ולעתים נדירות לגרום לתופעות של חיידק טורף.
יש לי בריכת גקוזי בבית ,וראיתי אותו סוג של התולעים הללו במים, צה עליי לעשות ?
האם זה מסוכן לילדים?
אציין שהמים מטופלים בכלור ו- ph
תודה מראש דודי .
שלום דודי. ריקון הג'קוזי יביא לפתרון הבעיה. שים לב לרוקן לגמרי. חג שמח.
יש לי חבית מים על הגג והיא היתה מלאה כחצי שנה פלוס בלא שרוקנתי אותה, האם יש חשש שיש בתוכה תולעים כל שהם,
היא היתה מכוסה וסגורה.
תודה
אם לא היתה מכוסה וסגורה באופן הרמטי אז קיים חשש גדול להתפתחות זחלי יתושים
ראיתי סלילי ביצים כאלה בבריכת שחייה שלי.
לרוקן את המים או שלהוציא אותם מספיק?