שפן הסלעים – Procavia capensis syriaca

(שפן הסלע, שפן הסלע המצוי – rock hyrax) יונק חסר זנב באורך של כ-50 ס"מ, בעל מבנה גוף גלילי, פרווה, פרסות לטיפוס ושיניים חותכות הגדלות באופן מתמיד.  משקל הנקבות הבוגרות הוא כ-2 ק"ג ומשקל הזכרים הבוגרים בדרך כלל הוא כ-3 ק"ג.

שפן הסלעים שייך למשפחת השפניים, שהיא חלק מסדרת השפנאים (ולא לסדרת המכרסמים). מינים נוספים במשפחת השפניים הם "שפן העצים" ו"שפן הערבה" שאינם חיים בישראל.  צמחוני בדרך כלל. בשטחי הבר הוא יוצא למרעה בשטח הפתוח (בחורף ובאביב) וניזון מעצים בקיץ ובסתיו. קיום גינות ומטעים בקרבת שטחי הבר מאפשר לשפן הסלעים תזונה רבה ומגוונת יותר. פעיל יום, מטפס מעולה, קופץ מעולה, חי בעדרים של משפחות עם זכר דומיננטי או משפחות של זכרים רווקים.

נפוץ מדרום אפריקה ועד מזרח טורקיה, כולל ישראל, בעיקר באזורים סלעיים. בישראל גדלה מאוד תפוצתו באזורים הרריים, עקב הגדלה משמעותית בשטחי הרעייה (גינות ומטעים בקרבת שטחי בר יבשים בקיץ ובסתיו) והמחסה שלו (מסלעות המלאכותיות שנוצרו עקב סיקול סלעים בשדות חקלאיים, ומערומי בולדרים שנוצרו עם הכשרת שטחים רבים לבנייה בשטחים ההרריים). מסלעות ומערומים בולדרים אלה מהווים בית גידול מצוין גם לזבובי חול.

ידוע כבעל חיים עם טפילים חיצוניים ופנימיים, כולל לטפיל "ליישמניה טרופיקה" (Leishmania tropica) הגורם לליישמניאזיס של העור (שושנת יריחו) מסוג טרופיקה.

מסלעות ומערומי בולדרים עם חללים מתאימים לשפני סלע בקרבת האדם ובשולי היישובים מהווים מפגע סביבתי, משום שבמוקדם או מאוחר יתיישבו בהם שפני סלע וזבובי חול שעלולים להיות נגועים בליישמניה ולהעביר לבני האדם את הגורם לליישמניאזיס.