הפולשים לישראל – על חרקים וקרציה, מזיקים לאדם או לרכושו שפלשו והתאזרחו בישראל

אחת המטלות החשובות של המעבדה לאנטומולוגיה במשרד הבריאות, לעקוב אחרי פלישות אפשריות  לארץ של חרקים או קרציות, הידועים כמזיקים לאדם או לרכושו. מעקב כזה מתבצע באמצעות מערכות הניטור השנתיות הפועלות במעבדה, ליתושים, זבובי חול ומוצרי מזון. בעיקר מדבירים ותברואנים, אבל גם הציבור וגופים אחרים, הפונים למעבדה לזהות ולהגדיר חרקים וקרציות, מהוים חוליה חשובה ביותר במערך הניטור של מגוון רחב מאד של מינים. במסגרת הזו זיהתה המעבדה שלשה מיני מזיקים שחדרו לארץ, השתקעו בה בהצלחה והרחיבו תפוצתם.

התופעה של מינים פולשים עלולה לסכן את בריאות האדם או לפגוע ברכושו. מספר גורמים עלולים לשנות את תפוצתם של מינים כאלה. אחד מהחשובים שבהם הוא הגידול הדרסטי בסחר הבינלאומי, המעביר עם המטענים גם חרקים מזיקים. כך פלש גם יתוש הנמר האסיאתי (Aedes albopictus), מאזור התפוצה הטבעי שלו בדרום מזרח אסיה, לארצות רבות ברחבי העולם, בעיקר באמצעות הסחר העולמי הערני בצמיגים משומשים.

יתוש הנמר האסיאתי

יתוש זה זוהה לראשונה בשנת 1979 באלבניה.  מאז, במשך כ- 25 שנים, התפשט לארצות רבות בכל העולם: לארה"ב, דרום אמריקה, וארצות אירופיות נוספות. נמצא לראשונה בישראל בשנת 2002, במצבור צמיגים במושב גינתון, 5 ק"מ מזרחית לנמל התעופה בלוד. המשיך בהתפשטותו בארצות המזרח התיכון, לבנון סוריה ועוד. ספק אם מוכר מקרה פלישה בסדר גודל כזה ובזמן יחסי קצר בעולם החי.

יתוש הנמר האסיאתי נחשב כמעביר פוטנציאלי של מחלת הדנגה הקשה ומחלות וירליות נוספות. מחלת הדנגה הייתה בעבר מחלה בעיתית בחלק מאירופה. אפידמיה קשה ידועה מיוון (1927-1928) – כחצי מיליון חולים ו- 1,000 מקרי מוות. גם מלבנון דווח על מקרי דנגה בחצי הראשון של המאה ה-20. פלישת היתוש עוררה דאגה רבה בקרב  האנטומולוגיים הרפואיים בכל הארצות. ביטוי לדאגה  הזו הובאה בכנסים שהתקיימו באירופה בשנים 1998-1999. הדוחות על הכנסים שנכתבו ע"י כותב מאמר זה, הביעו חשש מחדירת המין הזה גם לארץ. דר' גרץ מי שהיה מגדולי המומחים בעולם בנושא חרקים מעבירי מחלות, הסכים שהסיכוי לחדירת המין הזה לארץ קיים, אבל טען שהסיכוי שיעביר את מחלת הדנגה בארץ קטן ביותר. מאז חדר לארץ התפשט היתוש כמעט לכל חלקי הארץ. נמצא בשנה האחרונה גם בערד ותקוע, ממצאים המעידים על התפשטותו גם לאזורים המדבריים היבשים. 

יתוש הנמר הוא שחור מפוספס בלבן, פעיל ועוקץ ביום ולכן קל מאד לזיהוי. חודר לבתים ומעדיף דם אדם. למין הזה יכולת הסתגלות לדגור גם במקוי מים קטנים ביותר, שבהם המליחות עולה מאד עכב ההתאידות. לביצים יכולת לשרוד תקופת יובש. הרטבה מחודשת של הביצים תגרום לבקיעת הזחלים. תכונה זו מסבירה נדידת היתוש עם הצמיגים ברחבי העולם. הצמיגים בארץ המוצא מלאים במים מאוכלסים בזחלים וביצים, במסעם לארץ היעד מתייבשים. הרטבה מחודשת של הצמיגים במשכנם החדש, תגרום לבקיעת הביצים ופלישה לארץ חדשה.

טווח התעופה  של יתוש הנמר קצר כ- 300-400 מטר. הוא יתוש שהסתגל לאזורים אורבנים. פיזור רב של אתרי דגירה קטנים מאד, חלקם בתחומי הפרט, מקשה מאד על איתורם והדברתם. הדרכת הציבור בזיהוי הדגירות והשמדתן, באמצעות ייבוש וחיסול כל חלל ומיכל המכילים מים, הכרחי במאבק ביתוש בעייתי זה.

תופעה  מאד מעניינת ולא שכיחה כלל, היא היעלמותו מהארץ לפני כ-65 שנים, של היתוש המצרי (Aedes aegypti) בן משפחתו של יתוש הנמר. שניהם דומים מאד בהופעתם ובביולוגיה שלהם. גורמים אפשריים להיעלמותו של היתוש המצרי מהארץ: ירידה דרסטית בשימוש בכדים לשתייה, מעבר להספקת מים במערכות סגורות, שימוש נרחב ב- DDT וחומרי הדברה אחרים במלחמה ביתוש האנופלס מעביר המלריה.

החיפושית אנובית הנקודה

בשנת 2004  זוהתה לראשונה באחת הספריות הגדולות והחשובות בארץ, נגיעות קשה מאד בספרים ישנים שהודפסו עד סוף שנות החמישים. רבים מבין הספרים הנגועים עתיקים, ייחודיים, חסרי תחליף, נמדדים לא בערך כספי, אלא בחשיבותם הלאומית המדעית ובערכם הסמלי והרגשי.

המזיקה לספרים היא החיפושית אנובית הנקודה Anobium punctatum, (משפחת האנוביתיים Anobiidae). המין הזה לא היה ידוע כמזיק בארץ. נפוץ בארצות בעלות אקלים ממוזג, שכיח באירופה ובצפון אמריקה. נחשב כמזיק העיקרי לעץ מעובד ומוצריו, ניר, קרטון וספרים שהודפסו עד סוף שנות החמישים והודבקו בדבק עמילני. דווח בעבר על יבוא לישראל של עץ נגוע ונמצאו מספר ספרים נגועים, אבל הנזק היה מזערי והאוכלוסיות לא התבססו וכנראה גם לא התפשטו למוקדים אחרים.

החיפושיות הבוגרות, חומות, באורך שבין 2.5-3 מ"מ הנקבות מטילות ביצים על הספרים. הזחלים החודרים אל תוך הספרים, חיים ומתפתחים בהם וגורמים לנזק חמור. הבוגרים מגיחים מהספרים, בחורים שקוטרם 2 מ"מ. לפי אומדן נפגעו למעלה מ- 200,000 ספרים. על נזק ברמה כזאת לא דווח ארץ, גם לא בעולם.  מוקד הנגיעות הראשוני, נוצר מספרים נגועים שהובאו מחו"ל והוכנסו לספריה. הממצאים העידו על נגיעות שהתפתחה במשך שנים רבות. הנגיעות הודברה ע"י קירור הספרים הנגועים למינוס של שלושים מעלות.

קרצית Argas latus

בשנת 1994 זוהתה, לראשונה בארץ, הקרצית Argas latus ממשפחת הקרציות הרכות (Argasidae). נמצאה לראשונה בסוויטה המלכותית של בית מלון מפורסם בירושלים ואח"כ בקומות העליונות של שתי דירות ירושלמיות. הפרטים שנמצאו הובאו למעבדה ע"י מדבירים שלא הכירו את הקרציות ולכן גם נכשלו בהדברתן. הקרציות נשלחו לפרופ' פיליפובה הרוסיה שהתמחתה בקב' הזו של קרציות ותארה אותם לראשונה מטורקמניסטן. המין ידוע כטפיל של עופות. נדידת העופות עם בוא החורף, מארצות הצפון לדרום נשאה אותן לארץ הקודש. העופות הנודדים הם מהגורמים האפשריים לפלישת מינים לארצות אחרות. במשך השנים נמצאו אוכלוסיות נוספות, בירושלים, כוכב יאיר שמצפון לה, באר שבע, שדה בוקר ומעלה אדומים. ממצאים המעידים על הרחבת אזורי התפוצה של המין הזה.

הנגיעות נמצאה בדירות העליונות כשעל הגגות והמרפסות חונות אוכלוסיות גדולות של יונים. היונים הן נשאי הקרציות אל המבנים הנגועים. הדירים בדירות הנגועות נעקצו, בחלק מהמקרים חלף פרק זמן עד שזוהו הקרציות והוגדרו במעבדה כמקור הנגע. חלק מהדירים דיווחו שהקרציות נראו יורדות, מחריצים וסדקים שבחלקים העליונים של החדרים. רק כאשר בוצע טיפול הדברתי במקומות הללו ובגג, נפתרה מצוקת הדירים.

מדבירים היו אלה שזיהו לראשונה, את פלישת  חיפושית הנקודה והקרצית Argas latus. תפקיד המדבירים במערכת הניטור של חרקים וקרציות, הוא מרכזי וחשוב. לכן מתבקש שכל מדביר הנתקל בחרק או קרציה, הגורמים נזק כלשהו ואינם מוכרים יביא אותם למעבדה להגדרה. מקרי הנגיעות של המינים הפולשים, מוכיחים פעם נוספת כי הבסיס הכרחי להדברה יעילה הוא הכרת הביולוגיה של המזיקים.

נמלת האש הקטנה

בשנת 2005 זוהתה בעמק הירדן נמלה זעירה מאד ואדומה, נמלת האש הקטנה. מוצאה ואזור מחיתה המקורי של הנמלה הזו, בדרום אמריקה. התפשטה ברחבי העולם בעיקר באמצעות הסחר בעצים, מוצרים חקלאים וחומר צמחי אחר. חדרה לארץ עם בולי עץ מיובאים למפעל "קלת אפיקים" 5-8 שנים קודם לכן. נמלת האש מהווה מטרד לאדם. עקיצות שלה גורמות לכאב וצריבה בעור. מטרידה מאד את הדירים בבתים, בחצרות וחקלאים העובדים בגן ובשדה. נזק עלול להיגרם גם לחי ולצומח ע"י המין הזה. החשש מהתפשטות נמלת האש הקטנה לחלקי ארץ נוספים התממש. הרחבת התפוצה לישובים אחרים נעשית ע"י האדם, המעביר קרקע וכל חומר צמחי אחר ממקום אחד לשני. תפוצתה התרחבה מאד כמעט לכל  חלקי הארץ.