זרחנים אורגניים [להדברה]
organophosphate - OP

תרכובות סינתטיות של חומרים אורגניים המכילים זרחן, שקוטלים ביעילות רבה חרקים ופרוקי רגליים אחרים, האסורים לשימוש בהדברה תברואית.

יעילותם הגבוהה נובעת משתי סיבות עיקריות: (1) הם נספגים בקלות יחסית ברקמות (עור, נשימה, צמחים); (2) הם פוגעים באופן יעיל בתפקוד מערכת העצבים. הם עושים זאת באמצעות עיכוב יעיל ובלתי הפיך של פעילות האנזים (כולינאסתראז), שתפקידו לפרק את החומר המשמש כמוליך עצבי (הנוירוטרנסמיטור בשם אצטיל כולין) כדי שלא יצטבר במערכת העצבים. העיכוב של פירוק המוליך העצבי מביא להצטברותו במערכת העצבים ולגירוי מתמשך של מערכת העצבים – להפרעות עצביות ולקטילת המזיקים. הספיגה היעילה של חומרים אלו על ידי עלי הצמחים מביאה להרעלה יעילה של מזיקים מוצצי צמחים.

מנגנון הפעולה העצבי של החרקים דומה לזה הקיים בבני אדם ולכן הזרחנים האורגניים מסוכנים לאדם בחשיפה אקוטית ובחשיפה כרונית. גם חשיפה כרונית לריכוזים נמוכים של זרחנים אורגניים עלולה לגרום לתופעות בריאותיות קשות, כגון עייפות מתמשכת, ירידה בכושר למידה וקואורדינציה, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה בהתפתחות עוברים וילדים, ולכן הם נאסרו לשימוש להדברה בקרבת בני אדם.

זרחנים אורגניים מתפרקים במהירות בשמש ולכן רעילותם לחיות בר, לאחר ריסוס צמחים בשדה, קטנה יחסית. ריסוס במים יפגע קשות ביצורים החיים במים.

כלורפיריפוס, דיאזינון, פירימיפוס–מתיל, טמפוס, פרתיון ומלתיון הם זרחנים–אורגניים. הצלחה של חומרים אלה הביאה לפיתוח קבוצת חומרים אחרת (קרבמטים) המעכבים את פעולתו של האנזים (כולינאסתראז), שגם הם אסורים היום לשימוש להדברה תברואית הנעשית בקרבת בני אדם.