מחלות המועברות ע"י חרקים וקרציות בישראל

בישראל מספר מחלות המועברות ע"י חרקים וקרציות, אשר אין רוב הציבור מודע לקיומן או לדרכי המניעה וההתגוננות מפניהן. המעבדה לאנטומולוגיה רפואית של משרד הבריאות,  עוסקת בנושאים הללו כדי לספק למדבירים, לרשויות  ולציבור, את הידע הביולוגי הדרוש ולמצוא דרכי מניעה והדברה.

קדחת המערות נגרמת ע"י החיידק בורליה פרסיקה Borrelia persica) ), המועבר לאדם ע"י קרצית המערות. קרצית זו חפורה בקרקע של מערות, או  חיה בסדקים ובחריצים. מצויה גם בחורבות, אתרי ארכיולוגיה, גומחות בעלי חיים וכדומה. הקרצית מזהה את הפונדקאים, בעלי דם חם, הנכנסים לתחום מחייתה ויוצאת ממחבואה כדי למצוץ את דמם.

בני האדם הנכנסים לאתרי המחיה של הקרצית ואינם נוקטים באמצעי ההתגוננות הנדרשים, מסתכנים בעקיצה והעברת החידק לגופם. מ-2003 נדבקו במחלה כ-65 אזרחים, ממוצע של שמונה אנשים בשנה.

המחלה אינה נעימה כלל ודורשת אשפוז בבית חולים, אם כי אין דיווחים על מקרי מוות. הקרציה והמחלה נפוצים בכל הארץ, פרט לנגב הדרומי. בסקר שערכה המעבדה לאנטומולוגיה רפואית של משרד הבריאות, נמצאו 46% מהמערות במרכז ובצפון הארץ נגועות בקרציות. נגיעות הקרציות בחיידק 2%-40%. הנתונים הללו מעידים, כי הכניסה למערות היא מסוכנת ומודעות הציבור לכך נחוצה.

לכן במידה שארכיאולוגים, זואולוגים, גאולוגים או אחרים, עתידים לעבוד במערה לצרכי מחקר ולימוד וישהו בה זמן רב, יש הכרח לבצע ניטור המערה לנוכחות קרצית המערות. הניטור מתבצע באמצעות קערות שקועות בקרקע, אליהן מוזרם דו תחמוצת הפחמן (Co2) המשתחרר מקרח יבש המצוי במיכל, המושך את הקרציות החוצה לקערות.

בכל מקרה גם אם הניטור שלילי, יש לרסס את קרקע המערה ודפנותיה, עד הרטבה, לגובה של כמטר, בתכשיר שארתי ככל האפשר.

אם שהיית העובדים נמשכת זמן ממושך, יש לחזור על תהליך הניטור והדברה כל פרק זמן.

קדחת כתמים נגרמת ע"י החיידק ריקציה קונוריRickettsia  conorii) ), מועברת לאדם ע"י קרצית הכלב בעיקר מכלבים.

הקרצית הזו נטפלת לכלבים, מוצצת מדמם ועלולה להגיע איתם לבתים. אין האדם הפונדקאי מועדף כלל וכלל על קרצית הכלב, אבל גם הוא זוכה לעיתים לעקיצתה. בעקיצה כזו עלול גם לעבור החידק לאדם.

פרט לחום גבוה כאבי ראש וסימני מחלה נוספים, מתפתחת פריחה אופינית בגוף, המקלה על זיהוי המחלה. אבחנה בזמן וטיפול אנטיביוטי, גם ללא אשפוז, ירפאו המחלה. הזנחה או אבחנה מוטעית וטיפול מאוחר מדי עלולים להוליך למצב קשה ועד מוות.

מודעות של בעלי הכלבים וגם חיות מחמד ומשק אחרים, לטיפול בהם ולמניעת נגיעותם בקרציות, חשובה מאד כדי למנוע תחלואה.

במקרה של עקיצה והופעה של סימני מחלה כל שהם, יש לידע רופא, לשלול המחלה או לטפל במידת הצורך. המדבירים המטפלים בנגיעות בקרציות הכלב, חייבים לידע את אלה שנעקצו בסכנה הקימת.

טיפוס מוריני, נגרם ע"י החיידק ריקציה טיפי (Rickettsia typhi), המועבר לאדם מחולדות ע"י פרעוש החולדה.המחלה מאופינת בעיקר ע"י חום גבוה, כאבי ראש חזקים ופריחה רק בחלק מהמקרים.

פרעוש החולדה בארץ, הוא טפיל אך ורק של חולדת החוף הנפוצה באזור השפלה. תפוצת המחלה בשפלת החוף בלבד. בשנים 1998-2007 נרשמו 44 מקרי מחלה, 2-6 בשנה ואין מקרי מוות מדווחים מאז 1977. למרות שרמת האוכלוסיות של החולדות גבוהה באזורים רבים, רמת הנגיעות בפרעושים מזערית,  גורמת רק למספר מקרי מחלה בודדים כל שנה.

במעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות, מסרקים את פרוות החולדות, למעקב אחרי שינוים אפשרים ברמת נגיעותן בפרעוש וטפילים אחרים.

למרות שאין המחלה שכיחה כלל, קיומה מהווה סיבה נוספת, בצורך הקבוע להדביר את החולדות שהן חיות מסוכנות לבריאותו ורכושו של האדם. האחריות היא של הרשויות המקומיות, בסיוע המשרד להגנת הסביבה ועל ידי מדבירים מורשים.

הלישמניה העורית, או שושנת (חבורת) יריחו, נגרמת ע“י חד תא הלישמניה Leishmania)), המועבר לאדם ע"י יתושניים, הידועים בשם זבובי חול. התפוצה של מיני זבובי החול בכל הארץ והם מטרד עוקצני בישובים רבים.

המחלה מאופיינת בפצע מכוער, המתפתח במקום העקיצה ומשאיר צלקת בולטת, לאחר תקופה ארוכה של החלמה. תפוצת המחלה חופפת את תפוצת מאכסני גורם המחלה, הפסמון והמריון באזורים המדבריים, השפנים במוקדים במרכז וצפון הארץ.

מספר מקרי המחלה, עלה מאד בשנים אחרונות. מחסור באמצעים יעילים, להורדת רמת האוכלוסיות של זבובי החול, הוא הגורם העיקרי לעליה במספר מקרי המחלה. במעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות, נערך מחקר מקיף על זבובי החול ואמצעי ההדברה במטרה להוריד את רמת אוכלוסיות זבובי החול ואת התחלואה.