עמוס וילמובסקיחרקים מזיקים במוזאונים, ארכיונים, ספריות ואוספים
עמוס וילמובסקי, גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות
מאמר זה סוקר בפירוט את המזיקים האופייניים למוזאונים, ארכיונים, ספריות ואוספים. הוא מכיל בתוכו תמונות ייחודיות המתעדות נזקים שנגרמו למוצגים, ספרים עתיקים ופרטי אספנות, מסביר על הביולוגיה והמאפיינים של המזיקים ודרכי בקרתם המומלצות.
המזיקים במוזיאונים, ארכיונים, ספריות, אוספים וחשיבות בקרתם
הנזק הנגרם ע"י חרקים למוצגים במוזיאונים, בארכיונים ספריות ואוספים, אינו ניתן להערכה מדויקת, אך אין ספק כי הוא משמעותי ביותר. חלק גדול מהמוצגים במבנים הללו ייחודיים ונמדדים בערכם הסמלי, הערכי או הרגשי לאדם, למוסד, או למדינה. לחלק מהמוצגים אין תחליף, לכן הנזק עלול להיות בלתי הפיך ואת האובדן היקר יש למנוע בכל מחיר. ניטור ופעולות מניעה הכרחיים למניעת הנזק. לאנשי הבקרה העובדים במוסדות הללו ולמדבירים, נחוץ מאוד הידע המתאים כדי לבצע את הפעולות הנחוצות.
למעבדה האנטומולגית של משרד הבריאות ניסיון מצטבר ורב שנים משיתוף פעולה עם מוזיאונים, ארכיונים, ספריות, אוספים ועם המדבירים המועסקים במוסדות הללו. המעבדה עסקה בזיהוי והגדרת החרקים המזיקים ומתן עצה לטיפול על בסיס הביולוגיה של המזיק. מוצגים אורגנים שמקורם מן הצומח והחי חשופים לפגיעתם הרעה של חרקים. מוזאונים, ארכיונים, ספריות ואוספים המציגים או מאחסנים מוצגים אלה, חייבים שבעתיים בפעילות בקרה תמידיות של ניטור ומניעה והשקעת המשאבים המתאימים.
ניתן לחלק את החרקים המזיקים במוזיאונים, ארכיונים וספריות לשלוש קבוצות: 1. מזיקים לעץ יבש ומוצריו 2. מזיקים לאריגים ובדים 3.מזיקים לחומר אורגני. קיימת קבוצה נוספת של חרקים מזיקים שוליים (מקריים) העלולים לכרסם במוצגים.
חיפושיות המזיקות לספרים
שני מיני חיפושיות – האבקנית ונקושית הנקודה ידועים בארץ כמזיקים לעץ יבש ומוצריו. נגיעות יקרונית הרהיטים (Stromatium fulvum) בעץ איננה שכחה כלל ואם קיימת היא של פרט אחד או בודדים מאוד. אין כל רישומים של נגיעות ביקרונית במוזאונים, ארכיונים או ספריות.
ליקטוס (אבקנית .Lyctus sp)
חיפושית שכיחה ונפוצה בארץ, מזיקה לעץ יבש, מוצריו וספרים מנייר וקרטון שהם מוצרי עץ והודבקו בדבק עמילני, הודפסו ונכרכו לפני שנים רבות. אורכה של חיפושית הליקטוס 3-6 מ"מ. הכרת אורח חייה חשובה לניטור וטיפול מתאים למניעה והדברה. מידע נוסף על הליקטוס ניתן למצוא במאמר של ע. וילמובסקי שפורסם בקוטיקולה באפריל 2018.
לנקבה יכולת מדהימה לטעום את העץ או הספר כדי לקבוע את תכולת העמילן. היא תטיל את הביצים לתוך העץ או הספר שבהם מינימום של 3% עמילן ורטיבות שמעל 7%. עץ צבוע או מצופה בחומר כלשהו, מונע מהנקבה לטעום ולקבוע רמת העמילן בעץ והוא מוגן מפני הטלה. הזחלים והגלמים מתפתחים בתוך העץ, הזחלים מסוגלים לעכל רק את העמילן שבו. הנגיעות בשלב הזה ברוב המקרים סמויה, בלתי ניתנת לזיהוי. לעיתים כשבעץ פתחים כלשהם, הנסורת האבקתית, תוצרת הכרסום של הזחלים בעץ או בספרים, עלולה להופיע לפני חורי הגיחה של הבוגרים. הנסורת הזו עשויה להיות סימן זיהוי ראשוני לנגיעות הקיימת ורצוי לטפל מיד. בגמר התפתחות הגולם, הבוגר מגיח מהעץ בחור עגול שקטרו כ-1.5 מ"מ. אין הופעת חורי הגיחה מעידה כי העץ אינו נגוע יותר, בהחלט יתכן שיש בו עדיין זחלים פעילים או גלמים נוספים ויש ולהמשיך בפעילות הדברה.
התפתחות הזחל עשויה להימשך מחודשיים בתנאים מיטיבים, עד 4 שנים בתנאים גרועים. במצב הזה הנגיעות היא סמויה, בלתי ניתנת לזיהוי תקופה ארוכה. הבוגרים פעילים בשעות הדמדומים והחשכה ונמשכים לאור. בשעות היום הם צמודים למשטחי העץ והספרים, מסתתרים בחריצים או חורים שבעץ. כושר תעופה למרחקים קצרים בלבד, בטווח שסביב העצים והספרים מהם הגיחו. עם גילוי נגיעות, ריסוס סביב האתר הנגוע עשוי לקטול חלק מהבוגרים ולגרום להורדת רמת האוכלוסייה. יש לוודא שאין הריסוס פוגע במוצגים, משאיר כתמים או פוגע בצבע.
במוזיאונים נמצאה נגיעות בליקטוס במסגרות העץ של תמונות שהיו בד"כ רכות ועשירות בעמילן, דבר שאפשר תנועה וכרסום שהאיצו את התפתחות הזחל. שימוש נרחב בעץ הרך האוביצ'י למסגור תמונות שנעשה בשנות ה-80 גרם לעליה בנגיעות בליקטוס בארץ (דר' יוסף הלפרין 1986).
אבקנית היא החיפושית המזיקה השכיחה והבעייתית ביותר לספרים המאוחסנים בספריות שהודפסו עד סוף שנות החמישים של המאה הקודמת. הספרים הללו הודפסו ונכרכו לפני שנים רבות מנייר וקרטון שהם מוצרי עץ והודבקו בדבק עמילני. ספרים אלו חשופים מאוד לנגיעות הליקטוס שזחליו ניזונים מהעמילן שבהם. החל משנות ה-60 החלו לייצר נייר וקרטון מחומרים שרובם סינטטיים והם אינם חשופים לנגיעות החיפושיות. בין הספרים הנגועים שנמצאו בספריות או ארכיונים בולט מאוד מספרם הגדול של ספרי דת שהודפסו לפני עשרות או מאות שנים. ספרים שחלקם ייחודיים, בעלי ערך לאומי, דתי, היסטורי וחשוב לשמור עליהם מכל משמר.
ספרים בני כ-100 שנה שהיו נגועים בליקטוס
החיפושית נקושית הנקודה (Anobium punctatum)
בשנת 2004 זוהתה בספריה הלאומית הגדולה והחשובה בארץ, המאחסנת למעלה מחמישה מיליון ספרים, נגיעות קשה ביותר בספרים ישנים שהודפסו עד סוף שנות החמישים. רבים מבין הספרים הנגועים עתיקים, ייחודיים, חסרי תחליף, נמדדים בחשיבותם הלאומית, המדעית, בערכם הסמלי והרגשי ולא בערך כספי. המזיקה לספרים היא החיפושית נקושית הנקודה Anobium punctatum (משפחת Anobiidae). לפי אומדן נפגעו למעלה מ-220,000 ספרים. נזק ברמה כזאת לספרים לא דווח בארץ, גם לא בעולם. חלק מהספרים היו נגועים בצורה קשה מאוד, אופיינית לפעילות של המין הזה, חורי גיחה בכריכות, מנהרות מחילות ודפים מכורסמים בתוך הספרים.
נקושית הנקודה נפוצה בארצות בעלות אקלים ממוזג, שכיחה באירופה ובצפון אמריקה ונחשבת שם כמזיק העיקרי לעץ מעובד ומוצריו. זהו מין פולש שהובא לארץ לעיתים עם עץ נגוע. בספריה של אחת הדתות נמצאו בשנת 1995 מספר ספרי קודש נגועים החשובים מאוד למאמינים. מקור ההדבקה היה ספרים נגועים שהובאו מחו"ל לספריה המקודשת. בכל המקרים הללו, הנזק היה מזערי והאוכלוסיות לא התפתחו, לא התבססו ולא התפשטו למוקדי נגיעות אחרים. הטמפ’ המועדפת לפעילותה והתפתחותה של נקושית הנקודה היא 23–22 מעלות צלסיוס. היובש והטמפרטורות הגבוהות בארץ מונעות את פעילות ההטלה וההתפתחות של החיפושיות ולכן אינן מתפתחות בארץ.
החיפושיות הבוגרות חומות, באורך שבין 2.5-3 מ"מ, רוחבן כ-2 מ"מ, אורך החיים 2-3 שבועות בלבד. בניגוד לליקטוס הנקבות מטילות 20-60 ביצים על ספרים או עצים. הזחל חודר מיד לאחר הבקיעה אל תוך הספר או העץ. הזחלים תוך כדי תנועה וכרסום יוצרים מחילות וכמות מרשימה של נסורת ספרים, המעידה על קיום הנגיעות. הזחלים מסוגלים לעכל תאית (באמצעות האנזים צלולאזה), מכרסמים גם את הדבק העמילני בתפרים וגורמים להתפוררות הספר. בתנאים מיטיבים יתגלמו הזחלים תוך שנה, קרוב לפני השטח, בתנאים קשים יותר עד שנתיים. תקופת החיים הארוכה של הזחל מגדילה את הנזק.
ספרים נגועים בנקושית
הבוגרים מגיחים מתוך הספרים בחורים עגולים בספרים שקוטרם כ-2 מ"מ ויותר. החורים הללו הם סימן ההיכר האופייני לנגיעות בנקושית שהיתה או שעדין קיימת בספרים.
מיד לאחר הגיחה מהגלמים מתקיימת הזדווגות והטלה נוספת. מענין לציין, כי לפי פרופ' בודנהימר, הזכרים במשפחה הזו נוקשים בראשם בעץ כדי למשוך את הנקבות, לכן שם המשפחה המתאים הוא נקושיות ולא אנוביתיים כשמה באנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל (כרך 3). למשפחה הזו שייכים גם שני מיני מזיקים שכיחים מאוד, החיפושית נובר הלחם וחיפושית הטבק הידועים כמזיקי קשים מאוד למזון יבש, לעיתים גם למוצגים מוזיאוניאלים שמקורם חומר אורגאני צמחי כמו מוצגי אריגים.
בתוך הספרים נמצאה אוכלוסיה ענקית של זחלים וגלמים. בחוץ על המדפים והספרים נמצאו חיפושיות חיות, כמות גדולה מאוד של חיפושיות מתות וכמות אדירה של נסורת ספרים, תוצרת כרסום הזחלים. הכמות האדירה של ספרים נגועים והזמן הארוך של התפתחות הדור (מביצה עד בוגר), מעידים על נגיעות שהתפתחה במשך שנים רבות בתנאי האקלים המתאימים שבמבנה הספריה.
הערכת האחראים על הספריה היתה שמקור ההדבקה היה בספרים נגועים, שהגיעו כ-20 שנים טרם גילוי הנגיעות ולא עברו בדיקה או טיפול מניעה כל שהוא, טרם צורפו לספריה. מפתיע מאוד שאיש מעובדי הספריה לא הבחין במשך שנים בסימני הנגיעות או ראה ולא ידע משמעותם.
בקרת ליקטוס ונקושית הנקודה
אורח החיים של הליקטוס והנקושית דומה מאוד, לכן פעולות הבקרה הנדרשות זהות. כמו תמיד, הכרת המזיק והביולוגיה שלו הם הבסיס ההכרחי לבקרה יעילה.
צעדי המניעה ההכרחיים הם בדיקה קפדנית של משלוחי ספרים המגיעים לספריה וטיפול בתא איוד טרם הכנסתם למחסנים או לאולמות הקריאה. ספרים החוזרים מהשאלה חייבים בבדיקת הספרן המקבל, בדגש על ספרים ישנים. יש להקנות לספרנים את הידע הדרוש לזיהוי החרקים או סימני הנגיעות. לספרן המודע לאפשרות נגיעות הספרים יספיק דפדוף בין דפי הספר כדי לבדוק אם הוא נגוע או כשר לחזור למדפים. רצוי להימנע מהשאלת הספרים המועדים לנגיעות ולאפשר עיון בהם רק בתחומי אולם הקריאה.
פעולות הניטור באתרי האחסון או התצוגה הן בסיסיות והכרחיות. המטרה היא זיהוי מידי והתחלתי של הנגיעות כדי לחסלה באיבה. הניטור התמידי של עובדי הספריה, תוך כדי עבודתם השוטפת וניטור כחלק מעבודתם בפרקי זמן קבועים הם המתכון היעיל לבקרה. את הניטור יכול לבצע כל אחד מעובדי המחסנים והספריה שקיבל הסבר ותדרוך מתאים מאנשי מקצוע, כדי להכיר את המזיקים הפוטנציאלים וסימני הנגיעות: זיהוי החיפושיות הבוגרות, זיהוי הדרגות הצעירות בספרים תוך כדי הדפדוף בהם, זיהוי חורי הגיחה בכריכות ומנהרות החפירה האופייניים בתוך הספרים. זיהוי נסורת הספרים על המדפים, תוצרת כרסום הזחלים, הוא סימן זיהוי ברור וקל לאבחון, בתנאי שהמדפים נקים מאבק.
להדברה יעילה של הנגיעות יש לבצע בו זמנית טיפול נגד הבוגרים וטיפול נגד הדרגות הצעירות המתפתחות בספרים. ניקוי המדפים בעזרת שואבי אבק ישאב גם חיפושיות המסתתרות בין הספרים והמדפים ויסייע בהורדת רמת האוכלוסייה. טיפול במספר ערפולים עוקבים של המחסנים נדרש כדי לקטול את הבוגרים, למנוע הטלות נוספות והקמת דורות חדשים. יש לבצע טיפול בכל הספרים הנגועים או החשודים כנגועים בתאי איוד בתכשירים המאושרים ע"י מהשרד להגנת הסביבה, הקוטלים את הדרגות הצעירות המתפתחות בתוך הספרים.
בנזק האדיר שנגרם ע"י הנקושית בספריה הלאומית בוצעה הדברה ע"י הקפאה של הספרים הנגועים לטמפרטורה של מינוס 30 מעלות צלזיוס, לתקופה של יותר משבועיים במכלי הקפאה מתאימים. תהליך זה מסובך מאוד ויקר ביותר. שיטה נוספת מסובכת ויקרה לא פחות היא טיפול באנוקסיה, היוצר חוסר חמצן בתאים מתאימים כנגד הדרגות הצעירות שבתוך הספרים.
חלקם הגדול של הספרים שנפגעו הם ספרי דת בני עשרות או מאות שנים בעלי חשיבות ערכית וכספית רבה. בשל מצבם הגרוע של הספרים נדרשה בדיקת שמאים מומחים שקבעו איזה ספרים לשמור ולשקם ואיזה ספרים גורלם נחרץ לכליה. הקריטריונים להחלטה, ערך הספר מבחינה חשיבותו ותוכנו, ערכו הכספי. הקריטריון החשוב ביותר, האם יש עותק או עותקים נוספים, המאפשרים ביתר קלות להחליט בלית ברירה להשמיד ספר נגוע והרוס. בספריה קיימת מעבדה שבה מומחים לשיקום ספרים בתהליכים מעניינים. תוצאות השיקום מרשימות ביותר והספרים המשוקמים חוזרים למדפי הספרייה, לשימוש החוקרים והלומדים.
טרמיטים (Isoptera)
סדרת חרקים שכל המינים בה חיים בקן משותף במסגרת ארגון חברתי. בארץ ידועים 12 מינים, 11 מקננים בקרקע. טרמיטים ניזונים מעץ יבש, מוצריו וכל חומר צמחי מת המכיל תאית ומצוי בקרקע. באוכלוסיית הקן ארבעה ממלאי תפקידים שונים הנבדלים זה מזה במבנה גופם. המלכה, המלך והחיילים אינם עוזבים את הקן, רק הפועלות הן שיוצאות מהקן לאיסוף המזון, להאכלת הזוג "המלכותי", החיילים והדרגות הצעירות. הביולוגיה של סדרת הטרמיטים היא ייחודית ומדהימה מידע נוסף על הטרמיטים ניתן למצוא במאמרו של ע. וילמובסקי שפורסם בקוטיקולה בפברואר 2017.
איסוף המזון העצי בקרקע. אבל, כאשר נוצר מחסור של מזון בקרקע, ימצאו הפועלות נתיבים סגורים שהלחות בהם מעל 70% אל עץ יבש ומוצריו שעל פני הקרקע, יכרסמו בו ויגרמו נזק. באין כל נתיב מתאים אפשרי, יבנו הפועלות מנהרות מחלקיקי אדמה ורוק המובילות אותן במערכות סגורות אל העץ היבש שמעל הקרקע וגם למקורות מזון אחרים: נייר, קרטון או ספרים. מדבירים המתמחים בהדברת טרמיטים יטפלו בתעלות אלו באמצעות פיתיונות מורעלים או יהרסו אותם עם הזיהוי. ניתוק הפועלות, הנמצאות בעץ או במוצרי עץ שבמבנה, מהקן יגרום למותן. בשני מקרים בספריה ומוזיאון חשובים וגדולים נמצאו תעלות כאלה המעידות על פעילות טרמיטים בסביבתם ונדרשה בקרה מתאימה .
בארץ נרשם נזק מטרמיטים לספרים המונחים במדפי ספריות צמודי קירות ובהיכל קודש בישיבה בבני ברק.
מבני טרמיטים בספר
מסמכים ועיתונים בארכיון שניזוקו מטרמיטים
עש הבגדים בונה הנרתיק (Tinea pellionella)
עש הבגדים בונה הנרתיק הוא מין נפוץ בכל העולם השייך לסדרת הפרפראים ממשפחת Tineidae . הזחלים של עש הבגדים, כמו גם מינים אחרים המזיקים לבד ואריגים, הסתגלו לאכול ולעכל את הקרטין, חלבון סיבי שמקורו מן החי שמרכיב את הצפורנים, השער, נוצות, קרנים ושכבת העור החיצונית. הקרטין איננו ניתן לעיכול ע"י בעלי חיים אחרים והוא המרכיב העיקרי של אריגים ובדים, לכן מוצרים מן החי חשופים לפגיעתם של זחלי העש בונה הנרתיק. מידע נוסף על עש הבגדים ניתן למצוא במאמרו של ע. וילמובסקי שפורסם בקוטיקולה בפברואר 2018.
גודלו של העש הבוגר 6-8 מ"מ פעיל באפלה בתוך המבנים, מטיל את הביצים בקיפולי האריגים או בתחתיתם, שם גם יתפתחו הזחלים שתגובתם שלילית לאור. הזחל בונה לעצמו נרתיק מסיבי האריג הנגוע. הוא מושך את הסיבים מהאריג, גוזר אותם ויחד עם קורי משי שהוא מפריש, יוצר את הנרתיק בו יבלה עד ההתגלמות. הנרתיק פתוח משתי הקצוות והוא גדול מהזחל, מאפשר לו להסתובב בתוכו להוציא את ראשו מכל צד ולגזור את סיבי האריג כדי להיזון מהם. בנית הנרתיק והאכילה פורמים את האריג. צבע הנרתיק כצבע האריג הנגוע, לכן אינו בולט לעין, מקנה הגנה מסוימת לזחל ומקשה על איתור הנגיעות.
הזחל פעיל רק באפלה, בחשיפה לאור הוא מתכנס אל תוך הנרתיק. בטמפרטורה שאינה נמוכה הזחלים ניזונים במרץ רב וגורמים לנזק גדול בפרק זמן קצר. לקראת ההתגלמות הזחל יורד מהאריג הנגוע לפינה שבמקום האחסון, סוגר את הנרתיק כליל ומתגלם בתוכו. לעש הבגדים יכולת להגדיל מאוד את גודל האוכלוסיה בפרק זמן קצר. הציבור וגם רוב המדבירים, אינם יודעים לזהות את הנרתיקים הסגורים של הזחלים והגלמים, אלא מניחים שאלה הם הסיבים האופייניים לצמר המאוחסן בארון, לכן הטיפול אינו מידי והנזק גדל בהתמדה. פעולת הניטור היא בסיס הכרחי למניעת נגיעות או לזיהוי מהיר של מוקד נגוע טרם נזק, לעיתים בלתי הפיך. במוזיאונים נמצאו נגועים מוצרי צמר, שטיחים או עבודות אריגה אומנותיות.
שטיחים מצמר שנפרמו ע"י זחלי העש
שטיח יקר וייחודי שהיה מוצג במוזיאון צמוד לקיר, מכוסה בחלון זכוכית לתצוגה, נמצא נגוע בזחלי עש הבגדים. הנגיעות הזו ממחישה את הצורך בניטור קבוע של מוצגים החשופים לפגיעה של זחלי עש ע"י מנטרים מיומנים היודעים להבחין בנרתיקי הזחלים במקומות המוסתרים הבלתי מוארים.
באמצעות הסחר הבינלאומי עש הבגדים בונה הנרתיק נפוץ בכל העולם. חשוב מאוד לוודא שכל מוצר חדש המגיע למוזיאונים, ארכיונים, אוספים וגם לבתים פרטיים אינו נגוע. מומלץ בכל מקרה בארכיונים או מוזיאונים לאייד את המוצר טרם אחסונו. במוצר נגוע במוזיאונים יש לבצע בו זמנית שתי פעולות הדברה, לאייד את המוצר הנגוע בתא מתאים ולנקות היטב את האתר הנגוע ע"י שואב אבק לסילוק הגלמים או זחלים שבשטח. יש לבצע הדברה של עישון או ערפול שתחדור ככל האפשר אל בין קפלים ופינות בהם מסתתרים העשים הבוגרים.
חיפושיות ממשפחת העוריות (Dermestidae)
בארץ מוכרים כ-30 מינים של עוריות, רובן קטנות, מתוכם כ-7 מינים מזיקים קשים מאוד לכל חומר אורגני שמוצאו מן החי והצומח. מיני העוריות המזיקות הללו הם אימת המוזאונים ארכיונים ואוספים למיניהם. חיפושיות סגלגלות שאורכן 1.5-8 מ"מ, המחוש קצר דמוי אלה. בחלק מהמינים הגוף מכוסה שערות או קשקשים היוצרים דגם צבעוני.
בתחושת סכנה החיפושיות מקפלות את המחושים והגפים מתחת לגוף ומתחזות למתות, תופעה המקשה מאוד העל הגדרת המין. הזחלים שעירים מאוד. בגלל גודלן של העוריות, זיהוי והגדרת המינים ובמיוחד הזחלים היא בעיתית. המתמחים בהגדרת המינים הללו נזקקים בד"כ לאמצעי הגדלה מתאימים.
העוריות ניזונות מחומרים שמקורם מן החי, אריגים, בדים, צמר, עור, נוצות, שיער וציפורניים. הן מעכלות קרטין המהווה מרכיב עיקרי של החומרים הללו ואשר איננו ניתן לעיכול ע"י בעלי חיים אחרים. הם גם מעכלים את הכיטין, אחד משני המרכיבים של הקוטיקולה, מעטה גופם של החרקים ופרוקי הרגל האחרים. העוריות אינן בוחלות בכל מזון יבש אחר מהחי והצומח, לכן כל המוצגים האורגניים במוזאונים, ארכיונים ואוספים למיניהם חשופים לפגיעתם הרעה.
הזחלים וגם הבוגרים ניזונים באופן אינטנסיבי. נזק חמור נגרם בזמן קצר יחסית והוא עלול להיות מוחלט. באזור הנגוע ימצאו חיפושיות קטנות חיות, זחלים שעירים, נשלים רבים, סימני כרסום, חומר גרוס רב ומוצגים פגומים או הרוסים. תמונת הממצאים הללו מאפשרת לעוסקים בהדברה לקבוע ברמת וודאות גבוהה נגיעות בעוריות ולטפל בהתאם גם ללא צורך להגדיר את המינים.
הבוגרים ניזונים באביב מאבקת הפרחים, מזדווגים בקיץ בד"כ בטבע ומטילים בתוך מבנים. הטלת הביצים על חומר אורגני יבש, ממנו הזחלים ניזונים ובו מתפתחים. ההתגלמות בתוך הנשל של הדרגה החמישית. עוד על הביולוגיה של העוריות המזיקות במאמר 'העוריות – חיפושיות מזיקות לרכוש' מאת ע. וילמובסקי קוטיקולה ספטמבר 2017.
עוריות המזיקות לרכוש בארץ שייכות לשלושה סוגים:
הסוג Anthrenus spp
חיפושיות קטנות בגודל של 1.5-2 מ"מ, צורתן סגלגלה, הגב מכוסה בקשקשים צבעוניים המקנה דגם אופייני המקל על הזיהוי של שני המינים הנפוצים והשכיחים מאוד בארץ.
השמות העבריים של המינים אינם מדויקים, מכיוון ששני המינים מזיקים שכיחים ביותר בארץ למגוון רחב מאוד של חומרים, מוצרים או מוצגים ולא רק לשטיחים.
הסוג .Attagenus spp
בארץ מין אחד מסוג זה שאינו שכיח במיוחד, עורית השטיחים השחורה (Attagenus piceus). הזחלים הם בעלי זנב זיפי חום, אופייני ובולט. לאורך הגוף פסי רוחב חומים צהובים. הזחלים מתנשלים מספר רב מאוד של פעמים, לכן באתר נגוע נשלים רבים הם סימן מובהק לנגיעות.
הסוג.Dermestes spp
החיפושיות מסוג זה הן הגדולות במשפחת העוריות, אורכן כ- 7-8 מ"מ. שני מינים שכיחים בארץ והם קוסמופוליטים: עורית המזווה D. lardarius ועורית העור D. maculatus.
הזחלים ניזונים ללא הפסקה ומתנשלים 6-12 פעמים, לכן במקום הנגוע סימני כרסום רבים, חומר גרוס רב, ונשלים רבים, סימן היכר מובהק לנגיעות בעוריות. הזחלים טרם התגלמות עוזבים את האתר שבו ניזונו והתפתחו. הם נוטים לחדור תוך כדי נבירה למצע קשה, גורמים לו נזק ומתגלמים בתוכו. הבוגרים המגיחים מהגלמים נעים באותו מצע החוצה, מכפילים את הנזק עד הרס מוחלט. נזק כזה מוכר לא רק בחומר אורגני קשה, אלא גם בחומרים סינטטיים, כמו פלסטיק.
הנזק מעוריות ובקרה
העוריות חיות ומתפתחות בחלקים הנסתרים, האפלים של האתרים הנגועים, מתחת לשטיחים, בקפלי האריג וכד'. הנגיעות סמויה, לכן ניטור חייב להיות קפדני, חודר ולא שטחי. כדי למנוע איבוד מוצגים יקרי ערך או ייחודיים שאינם נמדדים בערך כספי, יש לבצע (בעיקר בארכיונים, מוזאונים ואוספים) ניטור מתמיד לגילוי הנגיעות באיבה ולחסלה. הנזק הנגרם ע"י העוריות מהיר ורציני, עד הרס מוחלט. הסוג דרמסטס ידוע כ"זולל" את בשר הפגרים או הפוחלצים באוספים, עד שנשאר רק השלד בלבד.
רשימת מוצגים החשופים לפגיעה של חיפושיות ממשפחת העוריות Dermestidae במוזיאונים*
טיפולי המניעה הנחוצים הם ניקיון אתר האחסון טרם אחסנה ובמשך האחסון. יש לוודא שאין מחוץ למבנה מוקדי נגיעות בסביבה הקרובה, פריחת צמחים, הפרשות בעלי חיים או פגרים, גזם או כל חומר אורגני אחר. העוריות המזיקות הן קוסמופוליטיות, נפוצות בכל העולם באמצעות הסחר הבינלאומי. יש לאחסן מוצגים מיובאים חדשים רק לאחר שעברו בדיקה קפדנית ונמצאו לא נגועים. רצוי במקרים מסוימים לאייד את המוצגים החדשים. בהדברה של מוצגים ואתרים נגועים, יש לבחור בשיטה ובתכשיר המתאימים, תלוי בטיב המוצגים, אופי הנגיעות, מיקומה ומידת הנזק.
מזיקים שוליים לרכוש
תיקנים
שני מיני תיקנים נפוצים מאוד, התיקן האמריקאי והתיקן הגרמני.
התיקנים הם בע"ח הצמודים ביותר לאדם, הם חיים בבתינו ובכל המערכות שבהם פעיל האדם, ללא יוצא מהכלל. השאלה הנכונה היא, לא אם נוכחים תיקנים במבנה זה או אחר, אלא מה היא רמת האוכלוסייה שבה יהפכו למטרד הדורש טיפול. התיקנים חיים ופעילים במקומות אפלים, לחים וחמים, אבל יתקיימו גם בטווח רחב ביותר של תנאי חיים אחרים. מאחר והתיקנים אוכלי כל, הם גם עלולים לגרום לנזק כלכלי, כרסום או זיהום של ספרים, מסמכים, יצירות אומנות, פרוות וכל חומר אורגני אחר. נרשמו במשך השנים מספר מקרים של נזק בעיקר לתעודות ומסמכים שכורסמו בארכיונים.
מסמכים שכורסמו ע"י תיקנים
זנבזיף הבתים ("דג הכסף")
חי ונפוץ מאוד במבנים, מסתתר בחריצים מאחורי תמונות, תיקיות, ספרים וכד'. רטיבות ולחות גבוהים גורמים להתפתחות אוכלוסייה גדולה. ניזון מחומרים אורגנים שונים כמו עובשים המתפתחים במקומות לחים, מנייר שיוצר עד שנות החמישים מעץ. זנבזיפים מעכלים את התאית בעזרת חיידקים החיים במערכת העיכול שלהם. הדבק העמילני שבאמצעותו הודבקו ספרים ישנים משמש להם מזון משובח העלול להזיק לספרים הללו. רק אוכלוסייה גדולה במיוחד עלולה לגרום לנזק משמעותי. בתנאי אחזקה נאותים של יובש, הנגיעות בספריות, בארכיונים ואוספים אינה שכיחה כלל.
גב תמונה ודף מחברת מכורסמי זנבזיף
חיפושית הטבק ונובר הלחם
שני מיני חיפושיות ממשפחת הנקושיות (Anobiidae) שצבען חום אדמדם וגודלן 2-3 מ"מ ידועות כמזיקות שכיחות מאוד וקשות למזון יבש, לעיתים רחוקות גם למוצגי מוזיאונים ואוספים שמקורם חומר אורגני צמחי, כולל בדים וגם ספרים (לפי הספרות).
מוצגים עשויים בוץ וקש במוזיאון נמצאו נגועים באוכלוסייה גדולה של חיפושית הטבק ונובר הלחם. במוצג חורי גיחה של הבוגרים ופקעות של התגלמות. החיפושיות התפשטו לכל אולם התצוגה שהכיל דברי אומנות. לא נצפה נזק במוצגים אחרים. המוצגים הנגועים אוידו ורוסס חלל אולם התצוגה.
פסוקאים
סדרה של חרקים זעירים (1-3 מ"מ) ובהירים, ביניהם מינים החיים במבנים ומסתתרים בחריצים בין ספרים תיקיות וכד'. צבעם הבהיר מקשה מאוד על זיהוי נוכחותם. הפסוקאים החיים במבנים הם חסרי כנפים, ניזונים בעיקר מעובשים, לעיתים שאינם נראים, המתפתחים על הקירות בין ספרים בספריות וכד' שהרטיבות בהן גבוהה. רק בלחות יחסית שמעל 55% תתפתח אוכלוסייה גדולה שאפשר לזהותה, בעיקר לפי התנועה שלה. ניזונים גם מהדבק העמילני המדביק את הספרים הישנים. בספרות מצוין כי אוכלוסייה גדולה של פסוקאים עלולה להזיק לאוספי חרקים או צמחים, נגיעות כזו לא נרשמה במעבדה האנטומולוגית של משרד הבריאות ואינה מוכרת. ראוי לציון כי השם השגור של הפסוקאים בספרות ובין רבים אחרים, "כיני ספרים" (Booklice) אינו נכון בלשון המעטה ומטעה.
זבוב הבית
בציורי מים שהיו תלויים בגלריה ללא כיסוי זכוכית נמצאו פגמים בולטים בצבעים.
החשודים ב"פשע" היו זבובי בית רבים שחגו בחלל הגלריה. כדי לאמת את החשד, התבקש הצייר להביא למעבדה מספר דוגמאות צבועות באותם צבעי המים של הציורים שנפגעו. הדוגמאות הוכנסו לכלובים עמוסים בזבובים. התוצאה ברורה, הזבובים נמשכו לדוגמאות ופגמו בהן, כמו בציורים. כדרכם להיזון בלקיקה, הצמידו הזבובים את גפי הפה המיוחדות להם לצבעים, הפרישו עליהם רוק המכיל את החומרים המתאימים לפירוק הצבע, שאבו את הנוזל וגרמו את הנזק לצבעי התמונה.
המקרה המעניין הזה מעיד, כי גם זבובים יכולים להזיק למוצגים שבהם חומר אורגני ולכן במוזיאונים רצוי מאוד למנוע כניסת זבובים וחרקים אחרים.
חלזונות
אמנם לא חרק, אבל מעניין.
לחלזונות יכולת לייצר את האנזים צלולאזה (Cellulase), המפרק תאית ומאפשר עיכול של חומר צמחי מת וגם סוגי נייר שיוצרו בעבר מתאית. נרשם מקרה אחד של נייר ומסמכים ברי חשיבות ארכיונאית, שנאכלו ע"י חשופיות (חלזונות ללא קונכיה) החיות במערכות הרטובות של מבנים.
מאמר מקצועי ומחכים מאד. ישר כח!
תודה רבה
מרתק, תודה
מרתק. תודה רבה!
מאוד מעניין החלק על הספרייה הלאומית, לא הכרתי את זה.
יש אצלי עשרות ספרים עתיקים ואכן חלק סובלים מנגיעות ברמה כזו או אחרת, מכיר מקרוב את עניין הנסורת בספרים מאוד נגועים ועכשיו אני מבין איך זה עובד.
מה הכוונה תא איוד? עישון ספר?