עמוס וילמובסקיקרציונים מזיקים לאדם
עמוס וילמובסקי, גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות.
הקרציונים מוגדרים בחוק "הסדרת העיסוק בהדברה תברואית תשע"ו 2016" כמזיקים בתחומי יישוב תחת הקטגוריה "חרקים הגורמים למפגע – מעבירי מחלות ומוצצי דם", אך הם אינם חרקים אלא עכבישניים. על אף גודלם הקטן, הנציגים המתוארים במאמר זה עלולים לגרום למטרדים, אלרגיות ומחלות לא סימפטיות.
סדרת Acari – הקרציות והאקריות
סדרת הקרציות והאקריות (ידועים גם בשם קרציונים או קרדיות) שייכות למערכת פרוקי הרגל (Arthropoda) שבה נכללים כל חסרי החוליות שרגליהם פרוקות לחמישה פרקים. במערכה הזו מוכרות מחלקות הסרטנים, מרבי הרגל, החרקים והעכבישניים. במחלקה העכבישניים נכללת גם סדרת Acari הכוללת את הקרציות והאקריות. מאפייני הסדרה: גוף בעל חטיבה אחת, 4 זוגות רגלים ויחידת גוף קדמית – הראשיש, שבחלקה המרכזי גפי הפה.
המיון הראשוני המקובל על העוסקים בסדרה הזו, אינו לפי השיטה הטקסונומית מדעית המקובלת, של המאפיינים המורפולגים והביולוגים המאחדים קבוצה של בעלי חיים. החלוקה המקובלת והשלטת היא לשתי קבוצות, בהתאם לגודל: קרציות (Ticks) שהן הגדולות בסדרה, גודלן כ-1 ס"מ והאקריות (Mites קרציונים, קרדיות), מינים קטנים מאוד עד כ-1 מ"מ. לפי הערכה מונים יותר ממיליון מינים. המיון המדעי למשפחות סוגים ומינים הוא בעייתי ומסובך מאוד.
האקריות (Mites) נפוצות בכל סביבת חיים אפשרית והסתגלו לכל סוגי התזונה. כ-50,000 מינים הוגדרו בעולם, מרבית האקריות הן זעירות מאוד מ-0.2 מ"מ ועד 1 מ"מ, הן אינן ניתנות לזיהוי בעין. רק עם התפתחות המיקרוסקופיה בסוף המאה ה-19 תחילת ה-20, החל המחקר של האקריות. כיום מעריכים כי הם מונים למעלה ממיליון מינים.
בין האקריות מינים החיים באורח חופשי שרובם לא מוכר ולא נחקר. יש מינים רבים טפילי צמחים בהם כאלה המוכרים כמזיקים לגידולים חקלאיים ולכן הם נחקרו, בדרך כלל נקראים קרדיות. ישנם מינים מוצצי דם הנטפלים ליונקים ועופות ולעיתים גם לאדם והם נקראים הקרציונים.
מחזור החיים של האקריות דומה לזה של הקרציות, ביצה, זחל בעל שלוש זוגות גפיים, 2-3 דרגות נימפה. לנימפות ולבוגרים 4 זוגות גפיים. בין הקרציונים המזיקים לאדם, מינים הנטפלים באופן מקרי, מינים נושאי אלרגן גורם הקצרת (אסטמה) וטפילי עור.
סקביאס – "המכה השישית"
הקרציון Sarcoptes scabias שאורכו 0.33-0.45 מ"מ, הוא טפיל העור הבעייתי ביותר הגורם למחלת הגרבת (סקביאס). הגפיים קצרות מאוד, בשתי הקדמיות כריות הצמדה, שתי הזוגות האחוריות מסתימות בזיפים ארוכים.
קרציוני הסקביאס נוברים וחיים בשכבת העור הקרנית ואינם מעמיקים יותר. לכן בשלב הזה המטרד מהם אינו חריף. עיקר המטרד החריף, הגורם לתגובה הקשה של גירודים בלתי נסבלים ובד"כ גם לזיהומים משניים, נוצר ע"י הנקבות המופרות, הקודחות מנהרות מתחת לפני העור לצורך הטלת ביצים. הזחלים הבוקעים והנימפות, מגבירים את המטרד הקשה.
הזכרים מעטים, נעים על פני העור בחיפוש אחר נקבות להפריה. הטלת הביצים נמשכת כחודשיים, בקצב של 2-3 ביצים ליום. מחזור החיים מביצה, זחל, נימפות ובוגרים נמשך 10-14 יום. האזורים המועדפים להטלה והתפתחות הדרגות הצעירות הם קיפולים בגוף, כף היד בין האצבעות, מפרקי היד והרגל, במפסעה, תחת שקיק האשכים ותחת בית החזה אצל נשים. קיימת גם תגובה אלרגית להפרשות הקרציון. בד"כ ההדבקה לחולה היא ע"י לא יותר מ-12 נקבות.
המחלה עוברת באמצעות מעבר קרציונים בין בני אדם הקרובים מאוד זה לזה. מצעים מגבות ומגע ישיר עם חולה שבידיו ובגופו פצעים הם דרכי ההעברה. המחלה נפוצה במגורים צפופים, שבדרך כלל קשה לשמור בהם על תנאי היגיינה ראויים, בעיקר בתי אבות, פנימיות ומחנות הצבא.
קיים טיפול רפואי באמצעות משחות וכו', אבל יש חובה גם בטיפול סביבתי קפדני, במצעים, במגבות, במיטות ושאר האביזרים המשותפים באתר הנגוע, כולל ריסוס מתאים.
יש המזהים את מכת מחלת השחין שניחתה על המצרים ופרעה, כצורה חריפה של מחלת הגרבת.
קרדית האבק
התגובה האלרגית לאבק הבית היא תופעה שכיחה, המציקה מאוד לאנשים רבים הסובלים מקצרת (קשיי נשימה אסטמה), נזילה מעצבנת מהאף, התעטשויות, עיניים דומעות וכד'. מסתבר שמיני אקריות המוכרות כקרדיות האבק, בעיקר מהמין Dermatophagoides pteronyssinus, שגודלן קטן מ-0.5 מ"מ הן יוצרות את גורם התגובה האלרגית – האלרגן. הן חיות ומתפתחות במגורי אדם, באבק המצטבר על גבי חפצים רבים, כמו כלי המיטה למיניהם, בשטיחים, בווילונות ובריפודים של רהיטים, על ספרים וחפצים דומים. במשך מהלך חייה קרדית זו מטילה 100–60 ביצים. האוכלוסיות בתנאי לחות וטמפ' חמה מתרבות למספרים ענקיים. הנתונים שפורסמו מצביעים על 200-300 קרדיות בגרם אבק. במזרן ישן נמצאו בין 100 אלף ל-10 מיליון קרדיות אבק. הקרדיות ניזונות מקשקשי העור ושערות הנושרות מבני הבית בעיקר בחדרי השינה. הפרשות הקרדיות המצטברות באבק הבית, הן הגורם (האלרגן) לתגובות האלרגיות של אנשים הרגישים לאבק. במהלך חייה תייצר קרדית האבק כ-2,000 חלקיקי צואה המצטברים לכמות ענקית באבק שבבית אותו נושמים הסובלים. האקריות הללו עלולות לעיתים גם לתקוף את עור האדם.
קיימת סדרה של עצות שמטרתן להוריד את רמת האוכלוסיות של הקרדיות. מניסיון אישי ברור שהסיכוי להוריד את רמת האוכלוסיות שבאבק ולהקל על הסובלים הוא קטן עד לא קיים. קיימים היום אמצעים רפואיים לטיפול באלרגיה לאבק שיש בהם יכולת להקל על הסבל.
במשך למעלה מארבעה עשורים עקבה המעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות אחר האקריות המזיקות לאדם, באמצעות תלונות ציבור, דיווחי מדבירים ותברואנים שגם שלחו דוגמאות חשודות כנגועות. באזורי האקלים היבש בארץ בד"כ אין האוכלוסיות של האקריות מתפתחות לממדים גדולים. כמות הדיווחים שהתקבלו במעבדה מאזורים אלה נמוכה מאוד.
במעבדה נרשם רק מקרה אחד של קרדיות מהסוג בריוביה שפלשו בהמוניהן מבחוץ לדירות בבית שבשפלה, בתקופת האביב שבה עדיין הטמפרטורות הן נמוכות יחסית והלחות עדין גבוהה מ-50%. האקריות מסוג זה אינן נטפלות לאדם. למרות גודלן הזעיר, ניתן היה להבחין בתנועתן על הקירות והרהיטים בשל הפלישה ההמונית וצבען האדום. חדירה המונית של אקריות היא תופעה המוכרת בבתים חדשים שבהם הטיח בקירות עדין לא יבש לגמרי ועליו מתפתחים תפטירי עובשים המשמשים להם כמקור מזון. כנראה שחום שמוקרן ע"י הקירות הוא שמושך את האקריות למבנה. כדאי לציין שתופעה דומה מוכרת מפלישת מיני פסוקאים שאינם ידועים כשוכני בתים. פלישת קרדיות הבריוביה יצרה פאניקה בקרב דיירי בית, אך חלפה ללא טיפול כעבור זמן קצר.
קרציון העופות
תופעת של עקיצות המוכרת בדירות היא תוצאה של פלישה המונית של קרציונים ממשפחת Dermanyssidae לבתים. המין שהוגדר כמטריד הוא קרציון עופות Ornithonyssus bursa, קרציון מוצץ דם מעופות ומתרנגולות. הנקבה שגודלה כ-0.7 מ"מ מטילה את הביצים בקיני יונים, צוצלות ודרורים שלעיתים ממוקמים על אדני חלונות, ארגזי התריסים, מזגנים, עליות גג וכד'. הגוזלים הם מקור הדם המאפשר גידול מהיר מאוד לאוכלוסיות גדולות מאוד של הקרציונים. כאשר מציצים לקן כזה, ניתן לעיתים להבחין בתנועה של אוכלוסיית הקרציונים הגדולה בתוכו.
בחודשים מאי-יולי, כאשר הגוזלים עוזבים את הקן, נשארים הקרציונים רעבים ללא מקור דם, נמשכים אל מגורי האדם הצמודים ועוקצים את התושבים בניסיון למצוץ את דמם. מהספרות וגם מניסיונה של המעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות, ידוע שהם מסוגלים לחיות ולהתרבות רק על דם עופות. לכן הטרדת בני-האדם חולפת גם ללא טיפול כעבור ימים אחדים. אין כל צורך לחסל או לרסס קינים פעילים אם התגלו. להיפך, מעניין יותר וחינוכי לעקוב אחרי גידול הגוזלים, יחד עם הילדים והנכדים. אבל מיד עם נטישת הקן, רצוי לסלקו, לרסס נקודתית במקום ששכן, כדי למנוע הטרדה של דיירי הבית. כאשר דיירים מתלוננים כי הם סובלים לכאורה מהרגשת עקיצות לאורך זמן, הסבירות שהגורמים הם הקרציונים אפסית. יש לחפש גורם אחר אפשרי, בדרך כלל שאינו קשור לחרקים דווקא או לקרציונים וקרציות.
הקרציון Ornithonyssus bacoti טפיל שכיח של חולדות. לפי הספרות עלול לתקוף את האדם וחשוד כמעביר של החיידק Rickettsia typi מהחולדות לאדם, הגורם למחלת הטיפוס המוריני. בבדיקות המעבדה במשך שנים רבות, נמצא קרציון זה על חולדות שנלכדו ברחבי הארץ. אין מקרה ידוע שבו נעקצו הבודקים, הלוכדים או מדבירים שטיפלו בהדברת חולדות.
קרציונים כמזיקים משניים במוצרי מזון
אקריות נפוצות גם במזון, בעיקר במזון מאוחסן ובחומרי הגלם. כ- 20 מינים ויותר של אקריות, נרשמו בסוגי מזון בארץ, דונהאי (1969-1965), דונהאי וקלדרון (1969) לידר וחב' (1980), נברו וחב' (2001). בתנאי לחות גבוהים (מעל 80%) ובמוצרים שבהם תכולת רטיבות גבוהה, עלולים מיני האקריות להתפתח לאוכלוסיות עתירות ממדים, להזיק למזון וגם לעובדי מזון. אקריות במזון עלולות לגרום לתגובה אלרגית או לעקיצות, לאלה העוסקים במערכת יצור המזון ובאים במגע עם מזון נגוע באקריות.
באזורי הארץ בהם מתקיימים תנאי אקלים יבש, בד"כ אין אוכלוסיות של אקריות אלה מתפתחות לממדים גדולים. הנזק הכלכלי מזערי אם בכלל. מהניסיון המצטבר במעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות במשך כ-40 שנים, התופעה אינה שכיחה כלל. בבדיקות מוצרי המזון לצריכה נמצאו אקריות רק לעיתים נדירות מאוד, במספרים נמוכים מאוד.
שני מקרים בלבד של עובדי מזון שנפגעו מאקריות שבמזון נרשמו במעבדה לאנטומולוגיה. כשמונה עובדי מחסן המזון של מטבח משטרתי ושני עובדי המעבדה של משרד הבריאות, באו במגע עם אותו החומוס שנשלח לבדיקה, נעקצו והגיבו בפריחה ודלקת עור חריפה, בעיקר בזרועות וחלקי גוף.
החומוס נמצא נגוע מאוד בחיפושיות מהמין זרעית סינית (Callosobruchus chinensis), ממשפחת הזרעיות, (Brucidae), הנטפלת למוצרי קטניות.
בבדיקה סטריאוסקופית נמצאה גם אוכלוסייה אדירה של קרציונים. בבדיקה מיקרוסקופית זוהה קרציון זעיר מאוד מהמין Pemotes sp שגודלו 0.2-0.8 מ"מ.
Pyemotes הוא טפיל משני במזון, הניזון מעקיצה ומציצה מזחלים של מיני חיפושיות ועשים המאכלסים באופן ראשוני את המזון הנגוע כמו החומוס. מין זה הוא קוסמופוליטי בתפוצתו, מצוי במזון מאוחסן, בחציר, מספוא, קש וכד'. כובען שיצר כובעים מקש נעקץ גם הוא והגיב בפריחה חריפה.
בתנאים של 80% לחות וטמפ' של 27 מעלות צלסיוס מחזור ההתפתחות מביצה לבוגר נמשך 5 ימים בלבד. בין הטלה אחת לשניה כ-6 ימים. האוכלוסייה תתפתח לממדים מרשימים בפרק זמן קצר מאוד. הביולוגיה של מין זה מעניינת מאוד: הדרגות הבוגרות מושרצות החוצה בעזרת הזכר, הממתין בפתח ההשרצה ומפרה מיד את הנקבות הבוקעות.
עובד מעבדה שהאכיל עכברי מעבדה במזון לחיות הנגוע מאוד בחיפושיות המחסן מהמין נובר הלחם (Stegobium paniceum) וקרציונים הגיב בתפרחת קשה מאוד בידיו.
זיהוי נגיעות של קרציונים שגודלם זעיר הוא בעייתי, מצריך שימוש במכשירי הגדלה מתאימים כמו סטראוסקופ או מיקרוסקופ. כאשר יש חשד שהגורמים לתחושת עקיצות או פריחה בעור הם קרציונים יש להביא דגימות למעבדה.