אותות ריח והדברת מכרסמים

ריח הוא אחד החושים המשמעותיים אצל עכברים וחולדות. האם מדבירים יכולים לנצל את התכונה הזו לתועלתם? מחקר עתיר תקציב באוניברסיטת ליברפול מבקש לברר בדיוק את הסוגייה הזו.

חולדות, עכברים ומכרסמים הם מפגע אמיתי באירופה. עם זאת, השלטונות באירופה מסווגות מחדש ובוחנות שימוש בחומרי הדברה תוך איסור על שימוש בחומרים רעילים. השימוש בחומרים אלה משפיע על המערכת האקולוגית בשרשרת המזון כולה, כשהמכרסמים הופכים למזון רעיל עבור ציפורי טרף ושאר חיות בר.

מכרסמים ברחבי העולם אחראים לאובדן ייבולים ומזון בקנה מידה עצום. דילול של 5% בלבד מאוכולסיית המכרסמים בעולם תאפשר להאכיל 34% מהאוכלוסייה הנמצאת בתת-תזונה.

הפתרון הרגולטורי הוא הגבלת הגישה לחומרים הללו לגורמים מורשים בלבד, אך מתעוררות בעיות רבות בהדברת מכרסמים בשיטות המסורתיות של הצבת מלכודות המבוססות על פתיון בצורת מזון, במיוחד באזורים בהם קיימים מקורות מזון אלטרנטיביים.

על רקע הקשיים האלה, מנסים החוקרים להבין כיצד למשוך חולדות ועכברים למלכודות מצד אחד, ולהרתיע מינים אחרים של חיות מכניסה אליהן, מצד שני.

פרויקט נרחב, בן חמש שנים, שהוקם ביוזמה ממשלתית באוניברסיטת ליברפול וזוכה למימון של 4.7 מיליון ליש"ט מנסה למצוא פתרונות חדשניים וגישות חדשות לנושאים הללו, תוך דגש על בטיחות המזון ועל שיפור התברואה.

החוקרים מתמקדים בפוטנציאל של שימוש בחוש הריח של המכרסמים של מנת לתמרן את התנהגותם, כולל משיכתם לנקודות ריכוז, דחיית חיות ממקומות רגישים ומניעת לכידת חיות אחרות במלכודות.

אחד הקשיים העיקריים במשיכת המכרסמים למלכודות היא התחרות עם מקורות המזון החלופיים בסביבה. קושי נוסף קיים באיתור מוקדם של המזיקים, לפני שהם מצליחים לגרום לנזק משמעותי.

למכרסמים, בשונה מבני האדם, יש מה שניתן לכנות "אף שני", שעובד בצורה שונה מאד ממערכת הספקטרום-הרחב עליה מסתמכים בני האדם. ה"אף השני" דורש מהמכרסמים להתקרב מאד למקור הריח, אבל הוא מספק להם יכולת הרבה יותר מדויקת, רגישה וספציפית לזיהוי ניחוחות שונים – טורפים, מתחרים, בני זוג להזדווגות ועוד.

חולדות, בשונה מעכברים, משתמשות בשתן ובצואה לסימון, גם להם ריח אופייני.

המחקר התמקד עד כה בהבנת ההרכב הכימי של הריחות הללו וכיצד המכרסמים עושים בהם שימוש, באיזה אותות הם משתמשים, על מנת לפתח בעתיד פתרונות הדברה טובים יותר.

המעבדות בליברפול כוללות מתקן ייחודי מסוגו לחקר התנהגות המכרסמים, אשר מדמה את סביבתם הטבעית ומאפשר ניטור מלא של המכרסמים 24 שעות ביממה באמצעות מגוון פתרונות טכנולוגיים, בין היתר, שבב אשר מוצמד אל כל אחד מהם ומספק מידע מגוון על אספקטים שונים בהתנהגותם.

כחלק מהמחקר, נבדקת התגובה שלהם לריחות שונים ומופקים ריחות סינתטיים במטרה למשוך או לדחות אותם לפי הצורך.

לריח של מכרסמים יש מאות רכיבים מולקולריים וכולל רכיבים נדיפים כמצופה, וגם רכיבים לא נדיפים. ניתוח מולקולרי מפורט בעכברים מצא חלבונים מיוחדים בשתן המיועדים לתקשורת, אשר משתחררים לאורך זמן ועמידים במיוחד. הייצור נגרם בעקבות תחרות חברתית וקיים שוני משמעותי בין חתימת הריח של כל אחד מהפרטים. כך שניתן באמצעות חתימת הריח לדעת את הזהות, המיקום והסטטוס הנוכחי של אותו עכבר.

עכברים מתקשרים באמעות הריח, מסמנים טריטוריה, לומדים מניסיון העבר ומתאימים את תגובתם לעכבר לפי חתימת הריח שלמדו להכיר.

העובדה כי מדובר בריח ייחודי לכל עכבר מקשה על מציאת פתרון הדברה כולל אשר מתבסס על חוש הריח של המכרסמים. החוקרים מחפשים התנהגות טיפוסית שאינה מושפעת מחתימת ריח ספציפית.

התנהגות טיפוסית כזו היא שימוש בריח למשיכת בן זוג להזדווגות, אשר מצטמצמת לאות ריח ספציפי. נקבות העכברים לומדות את המיקומים בהם נתקלו באותות הריח הללו וזוכרות אותם במשך 14 יום לפחות. הן יכולות לזכור מספר מיקומים כאלה, עם העדפה ברורה למקומות בהם הריח היה החזק ביותר. כך שבאמצעות הריח הספציפי הזה ניתן לשלוט בהתנהגות נקבות העכברים ולגרום להן להתקבץ בנקודה מסוימת.

האתגר הגדול הבא הוא לייצר את הריח הזה באופן מלאכותי.

המחקר בחולדות נמצא בעיצומו והחוקרים בודקים אילו ריחות מייצרים תגובות משמעותיות, רצוי כאלה המקושרות לשרידות או להתרבות, אילו ריחות עמידים בפני הסתגלות, ואילו ריחות יעילים גם מחוץ למעבדה.

למרות שהתשובות עדיין לא מוחלטות, החוקרים כבר מצאו מספר חתימות ריח אשר מתאימות לקריטריונים.

אין ספק כי הכיוון של שימוש בריח במטרה לשלוט בהתנהגותם של מכרסמים – למשוך או לדחות אותם, יכול להיות התשובה לצורכי ההדברה בת זמננו. ניחוחות רלוונטיים כבר אותרו וכעת נותר ללמוד לייצר אותם בצורה סינתטית על מנת שיהפכו לחלק משגרת ההדברה.