חוק ההדברה – מה המשמעויות וההשלכות שלו על ענף ההדברה?

חוק ההדברה עתיד לעבור בקרוב בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ועוד לפני שנחקק הוא מעורר מחלוקת בין המצדדים בו הטוענים כי הוא יסדיר את איכות כח האדם בענף ויגביר את הפיקוח, לעומת המתנגדים לו הטוענים כי הוא מייצר בעיות חדשות, אינו נותן מענה למציאות בשטח וללא אכיפה קפדנית הוא עלול להיות הרה אסון.

חוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש, התשע"ה- 2015, המכונה "חוק ההדברה" נוסח והוצג לראשונה בשנת 2010 וקודם במהירות לאחר אסון ההדברה בירושלים בשנת 2014, בו נהרגו האחיות יעל ואביגיל גרוס. חודש לאחר אותו אסון אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להסדרת העיסוק בתחום ההדברה. על פי הצעת החוק, שיזם המשרד להגנת הסביבה, העיסוק בתחום יהיה נתון תחת פיקוח ממשלתי מחמיר יותר, וגורם המורשה לעסוק בתחום יהיה רק מי שקיבל רישיון מהמשרד. כמו כן, מדביר לא יוכל להעסיק עובדי קבלן מטעמו שלא עברו הכשרה להדברה, כפי שקורה כיום.

בקרוב יובא החוק בגרסתו הסופית לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אך בעוד יוזמי החוק וגורמים מסוימים מברכים עליו ומאמינים שהוא ייקח את תחום ההדברה לרף חדש של מקצוענות ושל איכות, גורמים אחרים בענף מאמינים כי החוק אינו נותן מענה לבעיות קריטיות ויגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

שוחחנו עם מספר מובילי דעה בתחום אשר עסקו בחוק באופן אישי וביררנו איתם מה עמדתם בנוגע לחוק.

מהן הלקויות המרכזיות הקיימות בענף ההדברה כיום והאם לדעתך החוק החדש יסדיר אותן?

אלון זס"ק, סמנכ"ל למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה מאמין כי החוק החדש ייצור מקצוע מועיל וטוב ויפחית את הסכנות לציבור ולסביבה כתוצאה משימוש לא נכון בחומרי הדברה, בכפוף כמובן ליישומו ולהוצאתו מהכוח אל הפועל.

דר' לאור אורשן, ראש המעבדה האנטומולוגית במשרד הבריאות: "מתוך שלושת ההיבטים המקצועיים של הטיפול במזיקים: הטיפול במפגעים ומטרדים, האמצעים להדברת מזיקים והעיסוק בהדברה, החוק החדש מסדיר את העיסוק בהדברה. במצב החקיקה הקיים, הסדרת העיסוק בהדברה תברואית הוא בתקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים 1975). תקנות שהותקנו בין השאר מכח חקיקה לשעת חירום (חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים 1957), כך שתוקפן מותנה בהכרזת הממשלה על מצב חירום בישראל. החלפת ההסדר שבתקנות הדברת מזיקים בחקיקה ראשית עדכנית מגשימה את מדיניות הממשלה לנתק את החקיקה מהזיקה לשעת חירום ולהסדיר תחומי עיסוק בחקיקה ראשית.

במצב הקיים יכול לבצע הדברה אדם שלא עבר הכשרה ושאין בידו רישיון מדביר. החוק החדש קובע כי העיסוק בהדברה על דרך המקצוע יהיה מוגבל רק למי שיש בידו רישיון הדברה. החוק החדש קובע גם אחריות על מזמין העבודה, מגדיר בפעם הראשונה את רשימת המזיקים וקובע חובה להשתמש באמצעי הפחות מסוכן".

איתי ארנון, חבר וועד ארגון מדבירי מזיקים בישראל ומשה גבריאל, מנהל מחלקת ההדברה של עיריית ירושלים  סוברים כי הלקויות העיקריות כיום בענף הן היעדר אכיפה ופיקוח מתאים ופער בין הכשרה עיונית לניסיון מעשי בשטח. בנוסף לדעתו של איתי, שיפור התקשורת של המשרד להגנת הסביבה עם הציבור, יוביל להבנתו את צרכי הציבור בנושא . בנוסף, הציבור צריך לקבל מידע מהימן.

בעוד שבעיניי איתי ארנון החוק אכן אמור לתת מענה ללקויות הנ"ל, משה גבריאל טוען שללא פיקוח אמיתי דבר לא ישתנה. "החשש שלי הוא שבסופו של דבר יהיו רק עוד בוגרים עם תעודה, ללא ניסיון מעשי בהדברה. אם החוק

יסדיר את הנושא של התמחות מעשית תחת פיקוח, יהיה מענה אמיתי לליקויים".

גם גיל קיש, נציג הסתדרות המדבירים, מסויג מאוד מהחוק החדש: "המצב של עובדי הדברה, אשר עוסקים בהדברה ללא הכשרה מספקת, מסוכן לאנשים, לרכוש ולסביבה. החוק החדש יסדיר אולי את נושא הכשרת העוסקים בהדברה, אבל במתכונתו הנוכחית ייצור ליקויים אחרים אשר בסופו של דבר מסוכנים הרבה יותר מהמצב הקיים כיוון שהמציאות בשטח תייצר מצבי ביניים בעייתים ומסוכנים".

רשומים כיום 1340 בעלי היתר להדברת מזיקים בישראל על פי נתוני ארגון המדבירים (על פי רישומי המשרד להגנת הסביבה, מתוכם 800 פעילים). בנוסף עובדים בתחום עוד כ 4000 עובדי הדברה. עד כמה החוק ייטיב או ירע עם מגזר עובדים זה?

אלון זס"ק –  "החוק דואג להכשרה נכונה של עובדי ההדברה ומקבע את מעמדם, את הידע המקצועי שלהם ואת ההבנה בתחום. לטווח הארוך המעמד של עובדי ההדברה יתבסס לא כעובדים זמניים וברי חלוף, אלא עובדים מקצועיים. לצורך כך ניתנת בחוק תקופת מעבר ארוכה יחסית של כ-3 שנים שבמהלכה צריכה להינתן הכשרה מתאימה לעובדי ההדברה, כך שבסופו של דבר הם יהיו עובדים בעלי רישיון לעסוק בהדברה".

דר' לאור אורשן מוסיפה גם כי יש בחוק התייחסות להמשך העיסוק של עובדי הדברה לקראת פרישה ועובדי הדברה ברשויות המקומיות. "החוק נכתב מתוך ראיית טובת הצבור בישראל ומתוך כוונה להעלות את קרנו של מקצוע ההדברה בישראל".

משה גבריאל ואיתי ארנון  אף הם סוברים שהכשרת 4000 עובדי ההדברה לרמה של 'מדבירים בסיסיים', כפי שמוצע בחוק, כנראה ייטיב עימם וישפר את המצב בכלל. במסגרת ההיתר שיהיה בידם הם יוכלו לעבוד כעצמאיים או כשכירים אצל מדבירים מוסמכים. "בנוסף, לאחר התעקשות שלנו, הצלחנו לאפשר למדביר בסיסי לעבוד אצל מדביר מוסמך על פי סוגי ההדברות שבהיתר המדביר המוסמך ולא בהכרח על פי סוגי ההדברות שברישיון שלו" מוסיף איתי ארנון.  משה גבריאל מביע תקווה שישולבו בקורסים גם לימודים מעשיים.

גיל קיש מביע עמדה פסימית. "מדביר בסיסי עלול להיקלע למצבי ביניים מסוכנים, למצוא את עצמו משלב בין עבודה עונתית לעבודות נוספות ובמקום שרמת המקצועיות תעלה, היא רק תרד. בנוסף, בגלל ההגבלות החדשות בחוק אשר לא נותנות היתר להדברת כל סוגי המזיקים, יתכנו מצבים בהם לעבודה אחת יהיה צורך להזמין מספר בעלי מקצוע שונים – כל אחד על פי ההיתר שלו ובמקרה של הרעלה או נזק, האחריות תתגלגל בין שניהם.

כמו כן, החוק מבטל את הסטטוס קוו הקיים. בארץ פועלים כיום בעלי מקצוע וותיקים ומצוינים אשר חלקם יתקשו לעבור את קורס ההדברה בגלל עניינים טכניים הקשורים בשפה וביכולות עיוניות שונות. עובדי הדברה אלו יפלטו למעגל האבטלה למרות ניסיון עשיר בשטח ויכולות מוכחות. לזה אין מענה בחוק. ענף ההדברה אינו מקצוע נוצץ המושך אליו עובדים. אותם אנשים התגלגלו לענף ההדברה והחוק החדש יגרום מצד אחד לפליטתם של עובדים מנוסים וטובים ומצד שני למצוקת כח אדם בענף. יחד, זה יגרום לעליית מחירים בתחום כולו, שתתגלגל על הציבור.

אני רואה כאן עוולה. בעיני יש להקל בנושא של הכשרת עובדי ההדברה ולאפשר מדדים נוספים מלבד הקורס העיוני. צריך לקחת בחשבון שלא ידוע על אף מקרה הרעלה שנגרם בגלל עובדי הדברה, אלא אירועים שקרו התרחשו בגלל מדביר מוסמך שהשתמש בחומרים אסורים".

קורסי ההכשרה למדבירי מזיקים המתקיימים כיום במכללות נמשכים כ 200-150 שעות לימוד עיונית ומספר בודד )אם בכלל) של שעות הכשרה מעשית. איך החוק אמור להשפיע על הרמה המקצועית של בוגרי הקורסים?

דר' לאור אורשן ואלון זס"ק  סבורים כי החוק יעלה את רמתם המקצועית של בוגרי הקורסים. לאור: "הוראות החוק החדש מאפשרות ומחייבות פיקוח על ההכשרה של המדבירים, ובכלל זה על תוכנית הלימוד ועל כישורי המרצים וכן תיאום בין ההכשרה לבין הבחינות. על פי המתחייב מהחוק שליש עד מחצית שעות ההכשרה יהיו בתחום המעשי. החוק יאפשר למקד את ההכשרה ולפקח באופן צמוד על רמתה ומכוון להעלאת הרמה המקצועית של המדבירים בישראל."

איתי ארנון ומשה גבריאל מברכים על הרעיון להעלות את רמת ההכשרה ובמיוחד ההכשרה המעשית.  איתי: "אנו מקווים ומאמינים כי המשרד להגנת הסביבה יבנה תכניות אלה בשיתוף עימנו."

גיל קיש  מבקר את המשרד להגנת הסביבה על שטרם הציג תכנית הכשרה וטרם נתן מענה לסוגיית הדרכת עובדי ההדברה במעבר מהתיאוריה למעשה. "כיום עובדי ההדברה מועסקים לרוב ברשויות מקומיות, מוסדות, חברות גדולות. הם מבוטחים על-ידם, מתקיימת ביקורת עצמית, הדרכה תקופתית שוטפת ועוד. איך תיראה תכנית ההכשרה תחת החוק החדש? אנחנו עוד לא יודעים…"

פעולות הדברת מזיקים מיועדות להביא לשיפור באיכות החיים ולשמור על רכושו ובריאותו של האדם. עם זאת, כמעט לכל פעולת הדברה יש פוטנציאל מסוים לפגיעה באדם, בסביבה ובטבע, לא כל שכן לפעולות הדברה שמתבצעות שלא באופן מושכל ומבוקר. האם ובאיזו מידה ישפיע החוק החדש על נקודת האיזון שבין שמירה לפגיעה באדם, בסביבה ובטבע?

אלון זס"ק: "המדבירים מחויבים לפעול להדביר את המפגעים עד כמה שניתן ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים וגם כאשר הם נדרשים אליהם, השימוש בהם אמור להיות מדורג ובפרופורציה לרמות ולהיקף המפגע. עם זאת, אין

ספק שיש מקרים בהם יש צורך להשתמש בסופו של דבר בחומרי הדברה. 

המודעות, המחשבה והכרת האיזון הרגיש בין הדברה לסביבה, אדם וטבע, הוא חלק מההכשרה והחינוך המוגדרים בחוק. המטרה היא כי מדבירים יעשו שימוש באמצעים מתאימים למפגע וכן יעשו שימוש נכון בחומרי ההדברה, על מנת לשמר את נקודת האיזון לטובת כולם".

דר' לאור אורשן : "החוק מגדיר מפגעים ומטרדים, מתייחס להיבטי בריאות הצבור, הסביבה והעוסקים בהדברה, מטיל חובה להשתמש באמצעי הפחות מסוכן, אוסר על ביצוע הדברה כאשר אין מפגע או מטרד המצדיקים ביצוע פעולה כזו ומטיל אחריות גם על מזמין העבודה. החוק הוא חלק מגישה כוללת של המשרד להגנת הסביבה, שמטרתה מציאת האיזון בין האדם לסביבתו בעידן של פיתוח וגידול מואץ בצפיפות האוכלוסייה".

משה גבריאל: "אני מאמין שברגע שאדם נושא אחריות אישית לעבודתו, נקודת האיזון תישמר. ההכשרה העיונית רק תעודד את החשיבה על איזון בין שמירה על הסביבה וההדברה כיוון שידע בביולוגיית המזיק היא בסיס להדברה נכונה. ברגע שמבינים את הביולוגיה ניתן להדביר בצורה אחראית, עם שימוש נכון בחומרי הדברה, תוך הבנת המרכיבים שלהם והשפעתם על הסביבה".

גיל קיש: "החוק החדש מדבר על "מדרג הדברה", כשההדברה היא למעשה המפלט האחרון להשמדת מזיקים. המדרג הזה מתבצע בפועל בכל מקרה. קשה לראות מה התועלת לנקודת האיזון בהכשרת העובדים או מה התרומה לאיכות הסביבה. נהפוך הוא, אם החוק החדש יקשה על עובד להתפרנס, הוא יפנה למפלט הקל ביותר וישתמש בחומרים הזולים ביותר והכי פחות ידידותיים לסביבה".

תגובת החברה להגנת הטבע:

הצעת החוק מחדדת ומדייקת את ההפרדה בין הטעון הדברה (מבחינת אזורים, מינים ומקרים), לבין שאינו טעון הדברה ושראוי להגנה (כמינים או מקרים שאין צורך לסלק אותם), היא מטמיעה מספר עקרונות חשובים לצמצום השימוש בחומרי הדברה (וידוא הצורך בהדברה, קידום חלופות לשימוש בחומרי הדברה), ובוודאי שמהזווית הסביבתית, מהווה שיפור לעומת החקיקה הקיימת.

נכון לנקודת זמן זו, חוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש עבר בועדת הפנים של הכנסת ועתיד לעבור בקרוב במליאה. מה הפעולות שצריכות להתבצע ביום שאחרי חקיקת החוק על מנת להמשיך ולקדם את ענף הדברת המזיקים? מי הגורמים שאמורים לקדם זאת?

אלון זס"ק: "יש לקיים מגוון רחב של פעולות מנהליות וביצועיות, החל בבניית מערכי לימוד והכשרה, דרך הכשרה של מוסדות עיוניים, דרך יצירת פלטפורמה ובסיס מיחשובי מתאים להסדרה ולרישום של כל העוסקים בפעולות ההדברה, דרך שדרוג נהלי עבודה קיימים והטמעת כל הנושאים המופיעים בחוק.
למשרד להגנת הסביבה יש תפקיד חשוב מאד בכל אלה, אבל הוא לא לבד.
המשרד היה מעוניין ושמח לשתף בהליכים אלה גם את נציגי המדבירים ואת כל הנוגעים בדבר: אקדמיה, רשות הטבע והגנים ועוד, על מנת שיישום החוק יתבצע על פי לשון החוק, מחד, אך תוך ראיה רחבה במטרה ליישמו בצורה מיטבית".

איתי ארנון: "אנו עומדים בפני תהליך לא פשוט אך מאד מעניין ומאתגר. נשתלב בו תוך נכונות לגרום לו להצליח, אך על המשרד להגנת הסביבה יהיה לשנס מותניים ולתת לנו את הכלים לביצוע השינויים הנדרשים, במיוחד בשנים הראשונות ליישומו ובתקופת המעבר. נהיה חייבים בשיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה, אחרת ייווצר מצב בו

החוק יהיה בלתי אפשרי ליישום לשני הצדדדים"

משה גבריאל :"על המשרד להגנת הסביבה להקצות כח אדם לפיקוח ולאכיפה. כדי שהחוק יקבל תוקף משמעותי ומעשי צריכה להיות הרתעה".

גיל קיש : "המשרד להגנת הסביבה צריך לדעת כיצד לפתור את כל הבעיות שהחוק יוצר ואשר הוצגו בפניו באין ספור פגישות. לטעמי מדובר בחוק רע ושרירותי אשר פוגע בעוסקים בהדברה מכל הרבדים. החל מעובדי הדברה ועד חברות גדולות ורשויות מקומיות. המשרד אינו מבין את המשמעות ואינו מספק תשובות לטענות שהמדבירים מציגים בפניו. ההתעקשות דווקא בעניין עובדי ההדברה תפגע יותר מכל בחלשים ובסופו של דבר, בענף ובציבור כולו. עצוב שכך עובר חוק במדינת ישראל".

קישור לטיוטת הצעת החוק

קישור להחלטת ועדת הפנים של הכנסת מיום שני, ה-25.1.16