"הטראנסג'נדרית" או שבילי הכסף הנוצצים

בלילה, באין מפריע וללא הזמנה הן משתחלות דרך חריצים ומרווחים של פתחי הבית, ובשקט מופתי פוצחות בארוחת הלילה. הן יתורו אחר שאריות של מזון בעודן זוחלות על השטיחים והארונות ויאכלו כמעט כל דבר שנמצא בדרכן והן ממש לא מפונקות! לעיתים נשמע את קריאות המצוקה כשמישהו חסר מזל ידרוך עליהן ברגליים יחפות.

אלו הם שבלולי יבשה בעלי קונכית זעירה ומנוונת. הנפוצה מבניהם היא החשופית הצהובה – מזיק נפוץ כמעט בכל גינת ירק.

יצור קדמון בעל כושר התרבות והסתגלות פנומנלית. אל תטעו לרגע במראה השברירי והעדין שלהן, הן נחשבות לאחד ממזיקי הגן והחקלאות הקשים ביותר היכולות, בתנאי סביבה מתאימים, לחסל קבוצות שלמות של צמחים וירקות בתוך מס' ימים.

רוב הזמן ישהו החשופיות במקומות מסתור ומתחת לאדמה באזורי לחות גבוהה כמו מערכת הביוב, מוגנים מהשמש ומהרוחות מחשש להתייבשות. במקומות אלו תטיל החשופית עד 60 ביצים.

מספר ימים לאחר הגשם הראשון יצאו ממחבואם הבוגרים  בגלישה איטית על רגלם האחת לכיוון הצמחייה במטרה אחת בלבד – לאכול. רגל זו היא סוג של שריר המייצר רירית עליה מחליקה קדימה החשופית. בהמשך תשמש אותן הרירית להתמצאות בשטח ולזיהוי חשופיות אחרות. לחשופיות שני זוגות מחושים (אנטנות) באמצעותם הן מתמצאות בשטח. הזוג העליון, הגדול יותר, משמש לראייה ולריח והתחתון משמש למישוש וטעם. הן יתקפו בדרכן כל צמח וירק, בעיקר הן אוהבות עלים חדשים וצעירים ויותירו חור במרכזו שיצביע על נוכחותן.

החשופיות הן הרמפרודיטיים – סוג של טראנסג'נדריות – בעלות אברי מין נקביים וזכריים כאחד. הן מאתרות אחת את השנייה באמצעות שאריות הריר שהתייבש. הטקס הינו מרתק ומיוחד. הוא נמשך מס' שעות ובמהלכו הן נצמדות אחת לשנייה ומעבירות זרע באמצעות צינורות שמתחברים. לעיתים קורה שהצינורות "נתקעים" ואז הן פשוט קוצצות את הצינור באמצעות השיניים. מאותו הרגע יהפוך אותו פרט לנקבי בלבד.

אז בפעם הבאה שתגלו בבוקר שבילי כסף בוהקים וזוהרים תדעו שבלילה ביקרה אצלכם….חשופית.