שי בר, בן 44 ממושב אורות הוא הבעלים של חברת ההדברה המצליחה והוותיקה "המדביר" אשר מושבה בחולון ודור שני בעסקי ההדברה.
מדביר החודש: שי בר
מאת: מערכת הארה על הדברה
שי בר, בן 44 ממושב אורות הוא הבעלים של חברת ההדברה המצליחה והוותיקה "המדביר" אשר מושבה בחולון ודור שני בעסקי ההדברה. שי נשוי לשלי ואב לזוהר (10), גיא (7) ואור (3), חובב טיפוס הרים וקייאקים בזמנו החופשי.
ספר לנו על המסלול המקצועי שלך.
עד לפני 10 שנים היתי בטוח שאהיה מדריך טיולים. כשהשתחררתי מהצבא אבא שלי, שהיה הבעלים של חברת הדברה המצליחה "המדביר" שאל אותי "מה תרצה לעשות?" ואני עניתי: "לטייל בעולם" ואכן טיילתי ושימשתי כמדריך טיולים. אבל תחום ההדברה לא עזב אותי, לקחתי אותו איתי לטיולים ולקחתי את הטיולים אליו. גם כאן אני מגלה עולמות חדשים, רק בקטן יותר…
עם הזמן הוצאתי תעודת מדביר, הצטרפתי לעסק המשפחתי ולקחתי את יצר ההרפתקנות ואת הרצון לחקור ולגלות לסביבת המחייה של חרקים ומזיקים.
באילו סוגי הדברה אתה מתמחה?
הלקוחות שלי הם לקוחות מכל הסוגים, גם לקוחות פרטיים, גם לקוחות מוסדיים, גם רשויות מקומיות ועיריות. אנו מתגאים כי אין אצלנו לקוח קטן. כל לקוח הוא לקוח גדול שמקבל את מיטב השירות של החברה.
מבחינת סוג המזיקים, אני מתמחה בעיקר בטיפול בטרמיטים. הלכתי על האתגר הגדול ביותר בתחום. יש מעט מאד מדבירים שיודעים להתמודד באמת עם המזיק הזה. הוא מרתק אותי ואני לא מפסיק לחקור וללמוד אותו.
אבל ביום-יום אני מתמחה בטיפול בכל סוגי המזיקים והחרקים.
מה מייחד אותך כמדביר?
מעבר לעיסוק הייחודי בטרמיטים, אני מקפיד מאד על "מה לא הורגים". לא כל חרק צריך להיות חרק מודבר וחשוב לי מאד לחנך את האוכלוסייה להכיר את המערכת האקולוגית, להבין מי מזיק ומי לא ולשמר את הסביבה הטבעית ככל שניתן. אני מקדיש זמן להסביר ללקוחות ששממיות לא הורגים, שדובון הקורים הוא לא תהלוכן האורן ולא צריך לרסס כנגדו וגם דבורים לא צריך להרוג כי יש להן תפקיד בטבע.
הראייה שלי היא לא לרמוס כל דבר, אלא קודם כל לשמור על כל מה שאפשר ורק אז להרוג אם חייבים.
יתרון משמעותי וייחודי נוסף שיש לי הוא ראיה בין-דורית. אבי לימד אותי והכשיר אותי להדברה בשיטות "של פעם" ואני יודע איך טיפלו בעבר וכיצד מטפלים היום. למדתי את השיטות המסורתיות לצד פריצה קדימה עם טכנולוגיות חדשות. כשהשיטות החדשות לא יעילות, לפעמים דווקא גישה מסורתית מצליחה לפתור את הבעיה.
איך אתה רואה את מקצוע ההדברה בישראל? לאן הוא הולך?
אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופת מעבר, שכדרכן של תקופות מעבר, אינה פשוטה. שינוי שהעולם, המדינה והענף עוברים ביחד, עם דגש על הדברה ירוקה, עם הצפה של השוק ושינויים וזעזועים במקצוע. זה תהליך כנראה בלתי נמנע, כמו בענפים נוספים במשק, אבל אני מאמין שסופו של התהליך יהיה טוב לענף. אני מאמין שבסופו של התהליך העובדים יוכשרו באופן מסודר, האחריות האישית תהיה גבוהה יותר וכל הדברים שמתגבשים עכשיו יקבלו צורה ברורה והדברים יסתדרו. באופן אישי אני אופטימי ומאמין שענף ההדברה ימצא את הדרך להמשיך ולהצמיח את עצמו.
איפה תהיה בעוד 10 שנים?
בדיוק באותו מקום, עושה את מה שאני אוהב ונהנה מכל רגע של אינטראקציה עם לקוחות. ממשיך לחקור, לגלות דברים חדשים, להתלהב מחרק מעניין, להסתובב בשטח ולא להפסיק ללמוד.
ספר לנו על מקרה במהלך עבודתך אותו אתה זוכר במיוחד…
כל המקרים שלי מרתקים. בכל הדברה קורה לי דבר מעניין, חרק חמקמק, מזיק שובב, זנב שנעלם ומופיע, לקוח שמרתק אותי. אין הדברה אחת ספציפית שהתעלתה על כולן. מבחינתי כל הדברה היא יציאה להרפתקה.
תן מניסיונך טיפ לקוראים שלנו
השתמשו במג"ח – מווסת גדילת חרקים. כמה שתעבדו איתו יותר תעשו טוב יותר לסביבה ללא רעילות ונזקים. ככל שתעבדו איתו יותר כך תפתרו את הבעיה לטווח ארוך יותר, בצורה עקיפה וחכמה ותקבלו תוצאות ברעילות אפסית.
הטיפ שנתן המדביר שי בר למדבירים להשתמש בתכשיר מווסת גדילת חרקים (כתכשיר עצמאי ?) יכול לגרום למדבירים להיכשל בפעולת ההדברה , אם הם לא ידעו להשתמש בו נכון. מג"ח איננו תכשיר פלא. צריך להכיר את 2 הקבוצות (השונות מאוד אחת מהשניה) הקיימות של המג"חים. איזה תכשיר מדביר את איזה מפגע ובאיזה שלב. צריך לקחת בחשבון את זמן מחצית החיים של התכשירים בקבוצות הנ"ל (שבחלק מהתכשירים הוא קצר מאוד) , וצריך להכיר היטב את הביולוגיה של החרקים על מנת לדעת לתזמן במדויק את הריסוס (על מנת שלא לפספס את ההדברה) , ועוד ועוד – כל זה כנגד שיפור מסוים בבטיחות כלפי המדביר ולקוחותיו. זה נכון שהרעילות היא הרבה יותר נמוכה מקבוצות כימיות אחרות , אבל אני לגמרי מסתייג מהמשפט: "כך תפטרו את הבעיה לטווח ארוך יותר" . זה פשוט לא נכון. לעומת זאת יש היגיון (וגם הצלחה מוכחת) להעדיף בסיטואציות מסוימות תכשיר המשלב בתוכו מג"ח (עדיפות מוחלטת לקבוצת משבשי סינטזת הכיטין) יחד עם תכשיר מקבוצה כימית אחרת (שקוטל גם את הבוגרים).
הערה (והארה) למערכת – אומנם אתם מביאים את הדברים בשם אומרם , אבל אם הדברים לא נכונים , הם יכולים להטעות ציבור מדבירים שלם ולגרום לו לפיספוסים בהדברה ולנזקים כלכליים ותדמיתיים בגין כך. תיקחו בחשבון שיש לכם מידה מסויימת של אחריות על מה שנכתב בעלונכם , ואתם מחויבים למשנה זהירות בשל כך.
רמי שניידר, תודה רבה על תגובתך והערותיך. שי בר נתן המלצה כללית ורחבה מתוך נסיונו האישי. אנו מניחים שאילו נושא הכתבה היה שיטות הדברה ותכשירי מג"ח היו ניתנים הסברים ונימוקים מדויקים יותר. הנושא בהחלט מענין. נשמח להתעמק ולדון בו בעתיד הקרוב.