מלכודות דבק למכרסמים - הקוד הבריטי
הדברת חולדות והדברת עכברים הן מבין סוגי ההדברות המבוקשות ביותר בשוק ההדברה. חולדות ועכברים מזיקים לאדם, רכושו ובריאותו, פוגעים באיכות החיים ומהווים נטל כלכלי כבד. רשויות מקומיות, מפעלים, מוסדות וגופים גדולים אחרים בישראל מנהלים תכניות הדברה שנתיות בהיקפים משתנים כנגד מכרסמים. מטרות התכניות הן למנוע את קיומם של בתי הגידול, לטפל בתשתיות ומבנים, לדלל את אוכלוסיית המכרסמים בשטח ולמנוע התפרצויות. תכנית הדברה אפקטיבית דורשת היערכות נכונה, תקציבים גבוהים ושילוב של אמצעי פיקוח ובקרה אשר לרוב אינם מיושמים, בשל חוסר תיעדוף של מקבלי ההחלטות. במצב בו קיים איום או חדירה של מכרסם למבנה או למתקן, אמצעי ההדברה המקובלים כיום הם בעיקר רעלים ומלכודות הזמינים, לצערנו, בישראל לכל אדם באשר הוא. מדבירים מוסמכים מספקים פתרונות לחלק מבעיות המכרסמים במגזר המוניציפאלי, המוסדי והפרטי, אך חלק ניכר מפעולות ההדברה מתבצע ע"י אנשים פרטיים, חסרי ניסיון והבנה בתחום.
אחד מאמצעי ההדברה הנפוצים לחולדות ומכרסמים הנו "מלכודות הדבק" – לוחות דביקים בגדלים שונים המיועדים ללכידת מכרסמים. למלכודת הדבק יתרונות וחסרונות. יתרונה הבולט של מלכודת הדבק הוא ברמת הבטיחות שלה לאדם – מלכודת הדבק ניתנת לשימוש במקומות בהם חל איסור או קיימת סכנת שימוש ברעלים. היא בטיחותית יותר ממלכודות הקפיץ, קומפקטית וניתנת להצבה במקומות צרים ובלתי נגישים. חסרונה הבולט הוא בסיכון בעלי חיים אשר אינם יעד ההדברה (כגון זוחלים וציפורים), כמו כן, זמן הקטילה המתמשך גורם סבל ועינויים לבעלי החיים הלכודים.
בשנים האחרונות מתנהל מאבק של ארגוני זכויות בעלי חיים כנגד מלכודות הדבק. ארגונים אלה טוענים כי יש לאסור כליל את השימוש במלכודות הדבק הגורמות לצער בעלי חיים. לפני כחודש, פרסם ארגון המדבירים הבריטי (BPCA) רשימת עקרונות לשימוש הנכון ביותר במלכודות דבק למכרסמים במסגרת The Pest Management Alliance.
להלן הנחיות המסמך הבריטי:
- השימוש במלכודות דבק מותר אך ורק לאנשי מקצוע שעברו הכשרה מתאימה ורק לאחר ששיטה זו נמצאה כמתאימה ביותר למקרה ההדברה המסוים.
- קיימת עדיפות לשימוש במלכודות דבק במקומות הנחשבים לבעלי "סיכון גבוה" אשר נדרשת בהן פעולת הדברה מידית.
- יש לבדוק את מלכודת הדבק שהוצבה לפחות כל 12 שעות, או, במידה וקיימת מגבלה, במרווחי הזמן המינימליים המתאפשרים. ביקורים דחופים של המלכודת אמורים לצמצם למינימום את הזמן בו המכרסם או בעל חיים אחר אשר איננו יעד ההדברה לכוד.
- יש לתעד בכתובים כל ביקורת שבוצעה. במידה ולא בוצעה ביקורת בזמן – יש לרשום את הסיבה לכך. מלכודות אשר מראש ידוע שלא ייבדקו במרווחי הזמן הנדרשים – יש להסיר. מידע עדכני על המלכודות ומיקומן חייב להיות זמין תמיד באתר העבודה.
- יש למנות כונן אשר במקרה הצורך יוזעק בזמן אמת לצורך בדיקה וטיפול במלכודת הדבק או במכרסם שנלכד.
- יש להתאים את גודל המלכודת לגודל יעד ההדברה.
- חיסול מכרסמים שנתפסו במלכודת דבק, יתבצע באופן מהיר והומני ולא באמצעות הטבעה. פעולה זו תתבצע אך ורק ע"י מדביר שעבר הכשרה מתאימה.
- הצבת מלכודות דבק תתבצע, אך ורק במקומות בהם לא קיים סיכון ללכידת מינים שאינם יעד ההדברה. הפרדת בעל חיים לכוד אשר איננו יעד ההדברה תתבצע באמצעות שמן מאכל או תכשיר דומה . שחרור בעל החיים יתבצע אך ורק במקום בו הוא נלכד ובהתאם למצבו הפיסי.
- בתם טיפול – כל מלכודות הדבק יספרו, ירשמו ויפונו ע"י מדביר.
- השלכת מלכודות דבק תתבצע אך ורק לאחר כיסוי הצד הדביק ובאופן שאינו מהווה סכנת הדבקות לבעלי חיים.
- עותק של רשימת העקרונות לשימוש הנכון ביותר במלכודות דבק למכרסמים יינתן ללקוח על מנת שיהיה מודע לשיטת העבודה המתבצעת.
המסמך הבריטי נחתם במילים הללו: "השימוש במלכודות דבק הוא באחריות החוקית של מדביר המזיקים בלבד. אחריות זו לא ניתנת להעברה לאדם אשר לא עבר הסמכה מתאימה. מדביר המזיקים חייב להיות מיומן, כשיר ובעל שליטה בטכניקת ההמתה של מזיק המטרה ושחרור בעלי חיים שאינם יעד ההדברה".
שאלתי את ד"ר שמואל מורן, מומחה לחולייתנים מזיקים, מה דעתו על על עקרונות המסמך הברטי? לדבריו, מלכודות דבק הן אמצעי ניטור טוב, כי נוח, זול ויעיל להציבן במספר גדול ובצפיפות גבוהה יחסית. למרות שרמת הלכידה נמוכה (גם עכברים יודעים להתחמק מהן!), ניתן די בקלות להבחין באמצעותם ב"ביקורים" ולפתור את הבעיה באמצעות מלכודות מכניות מתאימות.
ד"ר מורן מסתייג מהשימוש בביטוי "הדברה מידית" – "אני מפריד בין מונח ה'הדברה', שמתייחס לטיפול באוכלוסייה של מכרסמים לבין לכידה של פרטים בודדים שחדרו למבנה. יעילות הלכידה של חולדות במלכודות (מכל סוג) נמוכה מאד, כ-25%, ולכן אי אפשר להדביר כך אוכלוסיות של חולדות. המינוח 'הדברה יעילה' אינו יכול להתייחס ללכידה של פרטים בודדים, אלא להדברה של אוכלוסיות. עדיף להשקיע עמל רב בהגנה על מבנה מפני חדירת מכרסמים מאשר להשקיע שעות וימים במלחמה מתסכלת נגד פרט בודד שחדר למפעל".
עוד מציין ד"ר מורן: "אם אנו מתייחסים ברצינות לקוד הבריטי, שיטת ההמתה היא מרכיב חשוב בקוד אתי זה. ההנחיות של השרותים הווטרינריים בישראל הם להמתה של מכרסמים במעבדות מחקר בפחמן דו-חמצני (CO2). אין הנחיות להדברה תברואתית או חקלאית. הדרישה הבריטית לביצוע בדיקת מלכודות בתדירות של אחת ל-12 ש' אינה ישימה. יש חשיבות רבה להדרכה של המדבירים בשימוש במלכודות אלה ובסילוקן הבטיחותי. לגבי השימוש ע"י הציבור – ייתכן שיש למנוע, ולאשר רק לשימוש בעלי מקצוע, אבל אני לא בטוח שזה חיוני".
אם כן, מאבק ארגוני זכויות בעלי החיים כנגד מלכודות הדבק צודק במידת מה. המצב בו מלכודות הדבק נמכרות כיום לכל דורש, ללא פיקוח, ללא כללי שימוש ואזהרות – מסוכן לסביבה, לאדם וגורם לצער בעלי חיים מיותר. מדינת ישראל חייבת להסדיר את תחום הדברת המכרסמים הפרוץ, לעצור את המכירה החופשית של נוגדי הקרישה בחנויות הכלבו ולקבוע עקרונות עבודה ברורים בהם ישולבו הוראות שימוש בעלות תוקף חוקי לשימוש הומני במלכודות דבק.
להורדת המסמך המקורי באנגלית הקש כאן.
אני מסכים מאוד שיש לחסל מזיקים תוך כדי גרימת מינימום סבל למזיק. אבל יש לשים לב שפעמים הרבות השאלה היא לא כמה המזיק סובל, אלא כמה אנחנו רואים אותו סובל. למשל, האם המוות האיטי והמיוסר של בע"ח שנתפס במלכודת דבק קשה יותר מאותו בע"ח שהורעל ע"י חומר הדברה ועכשיו מתפתל מכאבים במאורה שלו. סובל יותר אבל אנחנו לא רואים את זה. כך גם לגבי נזק סביבתי. עם איזה אמצעי הדברה מתים יותר חיות אשר אינן חיות מטרה? במלכודת דבק אשר בה אנו רואים בבירור לטאות תמימות שנלכדות ומתות, או בריסוס חומר הדברה כימי כלשהו שם הנפגעים ברובם רחוקים מן העין ומן הלב?
האמור לעיל מובא רק כחומר למחשבה. אני לא אומר שאני יודע בוודאות מה נכון יותר, אבל הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. לפעמים אנחנו מבטלים או מקשים את השימוש באמצעי יעיל שבו אנחנו רואים את בעה"ח סובל. באותם פעמים התחליף יכול להיות רע יותר.
אין ספק שמלכודות הדבק הן חלופה לנוגדי הקרישה ולרעלים אחרים. עם זאת, יש להסדיר את השימוש בהן ולקבוע אמות מידה והוראות יישום ברורות.