דוחי יתושים, הבטחות מול מציאות

כמו בתחומים רבים אחרים, גם בנושא דוחי היתושים רבות האגדות והמעשיות. ניתן למצוא באינטרנט מידע רב, אך כמה מתוכו אמין זו שאלה שאין טעם להפנות למומחה יתושים. למשל, אחת האגדות הנפוצות בשנים האחרונות יודעת לספר בביטחון מלא שצמח בשם פלקטרנטוס מדגסקרי דוחה יתושים. רק תשימו אותו על החלון, מבטיחים בלא מעט בלוגים באינטרנט וברשתות החברתיות, ויתושים לא ייכנסו דרך אותו חלון פתוח. אחסוך מכם לחיצה ארוכה על האות ח' ומילוי שורה איתה כדי שתבינו עד כמה אני מגחך. כמומחה אני מרגיש צורך לבדוק כול מוצר הטוען ליכולות דחיית יתושים וגם את הצמח החינני קניתי. מיקמתי אותו ליד קיר בפינת הישיבה שלנו בחצר ואף טיפלתי בו באהבה רבה. עובדה, עליו היפים בצבע ירוק עם שוליים לבנים קישטו את אותה פינה מספר שנים. בכול אותן שנים, אם לא היינו נמרחים בדוחי יתושים או משתמשים באמצעים שמייד ארחיב עליהם, היינו נעקצים ממרץ ועד נובמבר.לא פעם ולא פעמיים הבחנתי ביתושים עומדים על הקיר סנטימטרים בודדים מעל לצמח "הדוחה".

            לא מעט חרקים ושאר חסרי חוליות נמשכים לבעלי חיים אחרים, בכללם האדם, על מנת לעקוץ. יש להבחין הבחנה ברורה בין שתי קבוצות עוקצים. יש הבאים לעקוץ על מנת לקחת מאיתנו דם לצורכי תזונה כמו למשל יתושים, פרעושים, קרציות וזבובים עוקצים. קבוצה שנייה כוללת חרקים ושאר חסרי חוליות הבאים לעקוץ אותנו על מנת להזריק לנו ארס כמו למשל דבורים, צרעות, עקרבים ונמלי אש. במאמר זה אתייחס לקבוצה הראשונה. אמנם, ייתכן וישנה השפעת דחייה מסוימת גם על הקבוצה השנייה, אך דוחי החרקים למיניהם מכוונים לקבוצה הראשונה. אל תתפלאו אם תעקצו עקיצה מכאיבה גם אם התגוננתם עם דוחי חרקים.

דוחי היתושים, כפי שהם מכונים בארץ, הם למעשה חומרים דוחי חרקים בכלל, כפי שהם מכונים בארצות אחרות (Insect repellent). בכוחם לדחות חרקים וחסרי חוליות מוצצי דם אחרים שאינם חרקים כמו קרציות (מחלקת העכבישנים) ועלוקות (מערכת התולעים הטבעתיות). הם לא מהווים חומרי דחייה כי לחרק העוקץ לא נעים במחיצתם. דוחי החרקים הם חומרים שמזיקים לחרקים. החרקים חשים בסכנה ולכן לא מתקרבים.

בשל ריבוי החומרים בשוק, ריבוי האגדות וגם לא מעט סוחרים שרלטנים, הוחלט במקומות רבים בעולם שחומר יכול להיקרא דוחה חרקים/יתושים רק אם קיבל על כך אישור מהרשויות. בישראל, אישור לדוחי יתושים למריחה על העור נותן משרד הבריאות, ואישור לדוחי יתושים סביבתיים (צמידים, מדבקות, נרות וכו') נותן המשרד להגנת הסביבה. חומר ללא אישור שכזה אינו רשאי להיקרא דוחה יתושים. שימו לב שבשוק ישנם לא מעט תכשירים המרמזים שהם דוחי יתושים עם שם כמו עף-תוש (שם שהמצאתי כרגע) וציור של יתוש ואיקס עליו. על השפופרת יהיה כתוב הרבה פעמים תכשיר להגנה על העור. זה שאתם הבנתם שזה תכשיר דוחה יתושים, זאת בעיה שלכם. ברוב המקרים היצרן יודע לשמור על החוק בתחום האפור שבין חוקי לבין לא חוקי. החנויות הרבה פעמים לא. על תווית המחיר יכול להיות כתוב דוחה יתושים במפורש, גם אם לתכשיר אין אישור להיקרא כך. תכשירים עם אישור עוברים תהליכי בדיקה קפדניים. התהליכים מלווים בהתעסקות מרובה, עלויות כספיות ואורכים זמן. יש יצרנים שאינם מצליחים לעבור את הבדיקות הקפדניות. יש יצרנים שמעדיפים לא להתעסק עם הבירוקרטיה ועלויותיה ולכן נמנעים מקבלת אישור. שימו לב, ללא כיתוב ברור "באישור משרד הבריאות" (או המשרד להגנת הסביבה) אין הוכחה שהתכשיר אכן יעיל בדחייה. היו תכשירי דחייה למריחה על העור ללא אישור שבדקתי עלי ועל בני ביתי. הם היו יעילים מאוד לחצי שעה בערך, אולי שעה, ואז יעילותם נעלמה כלא הייתה. היו גם שלא היו יעילים בכלל. התכשירים עם אישור משרד הבריאות יעילים למספר שעות, לרוב כשמונה שעות של דחייה מזמן המריחה על הגוף.

בשנות הארבעים של המאה הקודמת, בעקבות תחלואה של חיילים שנשלחו לקצוות תבל, פיתח צבא ארה"ב פורמולה כימית הנקראת  N,N-Diethyl-meta-toluamide. כדי שלא נצטרך לשבור את השיניים קיבלה הפורמולה את הכינוי DEET. DEET הינו חומר דוחה יתושים יעיל מאוד בעל כושר פעולה של עד 8 שעות ממריחה (בריכוזים גבוהים אף יותר מ 8 שעות). למיטב ידיעתי זהו אחד מדוחי היתושים הנפוצים ביותר בעולם אם לא הנפוץ שבהם. בשני העשורים האחרונים יותר ויותר מאמרים מדעיים מעלים חשדות כבדים כנגד ה-DEET בדבר היותו מסוכן לבריאותנו. DEET שנמרח על העור חודר למחזור הדם ואף נחשד כמסרטן, כפוגע בפוריות, כמזיק למערכת העצבים ועוד. יש לציין שקיימים גם מאמרים מדעיים רבים אחרים שטוענים את ההיפך בדיוק ודוחים מכול וכול את הסיכונים שעלולים לנבוע משימוש ב DEET. גם אלו וגם אלו מעלים טענות מכובדות שעוד צריכות להיבדק. קצת מזכיר את הויכוח האם הדיבור בטלפון סלולארי מסוכן או לא ואת הוויכוח מהמאה הקודמת האם העישון מזיק לבריאות. חשוב לציין שמשרד הבריאות הישראלי מאשר את החומר DEET לשימוש וכך גם ה EPA (הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה). מספר חברות בארץ משתמשות ב DEET כרכיב הפעיל בדוחה היתושים שלהן, בכללן מגוון מוצרים של סנו, Life, ספירה ועוד.

קיימים מספר תחליפים ל DEET בשוק דוחי היתושים אשר לגביהם לא מוכרת אפשרות לנזק בריאותי. אין הדבר אומר שאינם מזיקים, ייתכן שבשל היותם חדשים באופן יחסי (בשימוש משנות ה- 90 ואילך) לא נמצא בהם גורם מזיק. בארץ נמכר דוחה יתושים של חברה בשם אאוטן (Autan) המשתמשת ברכיב פעיל בשם איקרידין (Icaridine, לפעמים נקרא גם פיקרידין). גם רכיב פעיל בשם IR 3535 מוכר כחומר דוחה יתושים יעיל. חברות אחרות פנו למגוון חומרים אורגניים המוכרים כדוחי חרקים ובכך ענו על צו האופנה של חזרה למוצרים טבעיים. חשוב לי לציין שחומר אורגני אינו בהכרח בלתי מזיק עבורנו, או אפילו קטלני  (ע"ע ארס נחשים, פטריות רעל, אופיום וכו'). לראיה, כמו החשד שהתעורר נגד DEET, נמצא שבשמן ציטרונלה יש רכיבים שעלולים להיות מסרטנים. כמו הציטרונלה, מגוון רחב של שמנים אתריים מוכר כיום כחומר דוחה יתושים ושאר חרקים ופרוקי רגליים, ביניהם שמני לבנדר, רוזמרין, גרניום, אקליפטוס, אקליפטוס לימוני (ראו בהמשך) ועוד.

במהלך האבולוציה פיתחו צמחים רבים חומרי הגנה מפני אויבים טבעיים וביניהם חרקים מזיקים. מיצוי של חומרים אלו וריכוזם נותן לא פעם את האפקט הרצוי לנו כבני אדם כנגד החרקים העוקצים. ברבים מאוד מהשמנים האתריים נמצא חומר כנ"ל הפוגע בהורמון חשוב לחסרי החוליות בשם אוקטופמין. הורמון זה משמש בתפקיד מרכזי במערכת העצבים של חסרי החוליות. בבעלי חוליות הוא מוחלף במולקולה/הורמון בשם נור-אדרנלין. לכן ככלל, שמנים אתריים אמורים להזיק לחרקים אך לא לבני האדם ולחיות המשק והמחמד שלנו. היתושות, וגם חרקים עוקצים נוספים, יודעים לזהות שמצוי בסביבה חומר המזיק להם ונמנעים מלבוא עימו במגע. העניין הוא ששמנים אתריים הם נדיפים מאוד עפ"י הגדרתם. לכן השפעתם לרוב היא קצרת טווח. חסרון נוסף של החומרים האורגניים, לדעתי, הוא שמחיריהם לרוב גבוהים יותר ביחס למחיר החומרים הסינטטיים.

לרוב השמנים האתריים ריחות עזים. יש הטוענים שריחות אלו נעימים, ואחרים אומרים את ההיפך.  מוסיגארד (Mosi-guard) הוא אחד המוצרים ממקור טבעי הנמכרים ביותר בארץ. ריחו חזק במיוחד. הוא מכיל ציטריאודיול המופק מאקליפטוס לימוני. (גם לסנו יש מוצר דומה). מניסיוני האישי מוסיגארד יעיל מאוד למשך זמן רב, יותר אפילו ממוצרים המכילים רכיבים פעילים סינטטיים. יש המתלוננים על צריבה בעור עם השימוש. שמן אתרי נוסף שקיבל לפני שנים בודדות את אישור ה EPA כדוחה חרקים יעיל מאוד למספר שעות הוא שמן נפית החתולים (catnip oil). לדאבוני, לא ניתן להשיג בארץ דוחי יתושים המשתמשים בשמן זה. גם את השמן האתרי עצמו לא מצאתי בארץ, כך שאין לי ניסיון אישי אתו.

אם המגע עם דוחי חרקים והמריחה על העור שלהם מרתיעים אתכם או לא נעימים לכם, ניתן להשתמש בתכשירים ריחניים בעלי הגנה/דחייה סביבתית. תכשירים היוצרים עננת ריח סביב האדם המתגונן, עננה שתפקידה לדחות חרקים עוקצים. תכשירים להגנה סביבתית יכולים להפיץ את הריח הדוחה חרקים למשל ע"י צמידים, מדבקות לבגד או לכול עצם אחר. לפידים ונרות מחממים את החומר הדוחה ובכך מגבירים את נדיפותו ואת שטח ההשפעה שלו. עם זאת, יש לציין שהתכשירים דוחי היתושים למריחה על העור (עם אישור משרד הבריאות) מספקים עד 100% הגנה מעקיצות בשימוש נכון. כול התכשירים להגנה סביבתית שאני ניסיתי בחלל פתוח (מחוץ לבית) לא מגיעים לזה. היעילים שבהם לא עברו 80% דחייה. מבחינתכם זה אומר שאם תצאו לחצר ללא הגנה תעקצו ע"י עשר יתושות בפרק זמן מסוים, ואם תשתמשו בהגנה סביבתית תעקצו "רק" פעמיים במשך אותו פרק הזמן. זאת ועוד, רוב התכשירים לדחייה סביבתית יעילים משמעותית פחות אף מ 80% בשטח הפתוח. באזורים בהם מפגע היתושים אינו גבוה במיוחד אך עדיין מהווה מטרד, ייתכן שתגיעו קרוב לאפס עקיצות עם הגנה סביבתית. באזורי מפגע יתושים גבוה אני ממליץ להימרח בדוחה יתושים על העור.

בתוך הבית תכשירים המתחברים לחשמל ומנדפים חומר דוחה יתושים מבקבוק במחובר למכשיר או מטבליות, יכולים להגיע עד 100% יעילות במניעת עקיצות בתוך החדר בו הם מופעלים. בארץ ניתן למצוא מוצרים כאלה תחת המותגים כגון סנו, ספירה ורייד. תכשירים אלו מכילים חומרים פעילים ממשפחת הפריתרואידים הסינטטיים ויש גם המכילים IR3535. הפריתרואידים נחשבים חומרים בעלי רעילות נמוכה ליונקים ולציפורים , ולכן שימוש במינונים נמוכים אמור להיות בלתי מזיק לנו ולחיות המחמד שלנו אבל עדיין מזיק מאוד לחרקים (יש הטוענים שחתולים כן נפגעים מפריתרואידים). למרות זאת, חשיפה לריכוז גבוה של פריתרואידים אינו בריא לאדם. לכן חשוב להפעיל תכשירים אלו עם חלון פתוח (רצוי עם רשת נגד יתושים). יש גם אנשים שאלרגיים לפריתרואידים במינון הנמוך המקובל נגד חרקים. אם אתם חוששים משימוש בחומרים אלו ניתן להשתמש בשמנים אתריים. אני נוהג לטפטף כמה טיפות של שמן אתרי (לבנדר, רוזמרין, אקליפטוס לימוני וכו') למבער שמן. החיסרון, יש לטפטף כול שעה בערך מספר טיפות.