כנס החברה האנטומולוגית בישראל 2018 - הרבה על חקלאות ואיכות הסביבה, מעט מאוד על מזיקים תברואיים ושיטות הדברה
החברה האנטומולוגית בישראל שנוסדה ב 1962 פועלת לקידום היבטים שונים של מחקר בפרוקי רגליים בכלל וחרקים בפרט, מרמת האורגניזם עד הרמה המולקולארית. החברה מונה כ- 200 אנטומולוגים מקצועיים וחובבים. בכנס השנתי שהתקיים ב 9/10/18 נערכו הרצאות והוצגו כרזות בהן דווחו המשתתפים על הישגים וחידושים בתחום האקדמי, יישומי, פאונה של פרוקי רגלים ועוד. רוב ההרצאות עסקו באנטומולוגיה חקלאית/רפואית, אקולוגיה ומחקר אנטומולוגי קלאסי. דווקא למחקר אקדמי יישומי בתחומי ההדברה התברואית הבוערים לא היתה נציגות בכנס.
אנטומולוגיה 2018
מטרת הכנס היא להפגיש אנשי מקצוע וחובבים המתעניינים בפרוקי רגליים בכלל ובחרקים בפרט, להציג הישגים מחקריים חדשים ולעודד שיתוף פעולה בין חוקרים, מדריכי הגנת הצומח, פקחים, אנשי חברות, מגדלים, אנשי חינוך וכל המעוניינים בנושאים הקשורים במחקר האנטומולוגי.
כנס מס' 37 התקיים ב- 09/10/18 בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות בתמיכת איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה – התאחדות התעשיינים בישראל. במהלך הכנס התקיימו הרצאות על פרוקי רגליים, האבקה, מגוון מינים, אנטומולוגיה חקלאית/רפואית, אקולוגיה, אגרואקולוגיה ועוד.
דווקא בשנים בהם חל בישראל גידול משמעותי באוכלוסיות המזיקים התברואיים ובהתפרצות מחלות, היינו מצפים לשמוע על מחקרים יישומיים לטיפול ביתושים, נמלי אש, פשפשי מיטה… אך בעידן הנוכחי המחקר מתמקד בגילויים חדשניים הקשורים לחיידקים מווסתי אוכלוסיות, זיהוי גנטי של חרקים וביולוגיה מולקולרית – אלה ללא ספק תחומים חשובים ומרתקים, אך אינם מספקים פתרונות ישומיים לבעיות הבוערות בשטח.
אז מה היה בכנס?
ניטור נחלים בישראל – המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית – בהרצאתו של החוקר איתי כהנא (המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט אוניברסיטת ת"א) תואר תהליך פיתוח ציינים ביולוגיים עבור 3 אגנים: הכנרת, הקישון והירדן הדרומי. הוצגו ממצאי ניטור ביולוגי של בתי גידול לחים שנאספו מכ-300 דגימות ביולוגיות (חסרי חוליות) מ-55 נחלים ברחבי הארץ.
קרוב לשליש ממיני המים המתוקים בעולם נמצאים כיום תחת הגדרת סיכון להכחדה בעתיד. במדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, ניצול יתר של מקורות המים, פעולות להסדרה וניקוז ערוצי נחלים, חקלאות צמודת גדה ובינוי מואץ, הביאו לפגיעה קשה, לעיתים בלתי הפיכה, במצבם האקולוגי של מערכות אלו. החל מסוף המאה ה – 20 החלו בישראל פעולות לשיקום, שימור והגנה על בתי הגידול הלחים. בד בבד התעורר הצורך לנטר אחר מצבם של אלו ולהעריך את עוצמת הפגיעה או מעקב אחר פעולות השיקום. בנוסף לניטור השגרתי של מדדי איכות וכמות המים, מקובל כיום בעולם לבצע ניטור גם של אלמנטים ביולוגיים, כמו אצות, צמחי מים, חסרי חוליות (בהם סרטנים, רכיכות וחרקי מים), או דגים, המספקים מידע אינטגרטיבי על תפקוד המערכת ומאפשרים לעיתים גם לכמת את עוצמת ההשפעה ואף את מקורה. בישראל.
המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק), הוקם באוניברסיטת תל-אביב כשותפות בין רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. עיקר פעילותו מתמקדת בפיתוח הכלים ליישום ניטור ביולוגי שגרתי של נחלים בישראל.
טיפול בחרקי מחסן
במחקר שהציגה חברת אדמה מכתשים ומכון וולקני הוצגו תוצאות ניסוי לבחינת פעילות שתי פורמולציות של החומר הפעיל דלתאמטרין על משטחי בטון ופלסטיק.
מניעת התפתחות אוכלוסיות חרקי המחסן, הגורמים לנזקים בתוצרת חקלאית יבשה במחסני תבואות, מתבצעת בשילוב מספר שיטות. ריסוס מחסנים ריקים בחומרים קוטלי חרקים, לפני הכנסת התוצרת למחסן, נחשבת כשיטה יעילה למניעת התפתחות החרקים. ידוע כי יעילות ההדברה של קוטלי חרקים משתנה בהתאם למשטחים השונים שעליהם מתבצע הריסוס. מחסני גרעינים רבים בישראל בנויים מבטון. פני השטח של הבטון נקבוביים ואלקליים, ולכן בקוטלי החרקים המיושמים על בטון מתרחשת הידרוליזה, התפרקות מהירה וספיגה.
מזיקי המחסן: חדקונית האורז, נובר התבואה, וחיפושית הקמח הערמונית שימשו כחרקי מטרה בניסויים.
תוצאות הניסויים מצביעות כי יעילות ההדברה בריסוס בדלתאמטרין תלויה בפורמולציה המיושמת.
בחירת אתר הטלה ביתושים: שיקולים ברמת הנוף היבשתי ובית הגידול המימי
יהונתן אלקלאי הציג את תוצאות מחקר שנערך באוניברטית בן-גוריון בנגב, שמטרתו הייתה לבחון את בחירת אתר ההטלה של שני מיני יתושים במספר סקאלות מרחביות: במטע זיתים ובפרדס אשר נבדלים במועד הפריחה ובשפע הצוף (מזונם העיקרי של הבוגרים). נבדקה גם השפעת סיכון הטריפה ע"י דגי גמבוזיות.
תוצאות המחקר מראות כי נקבות יתושים אוספות מידע בכמה סקאלות מרחביות במהלך בחירת אתר ההטלה שלהן. נקבות של C.pipiens הפגינו בררנות גבוהה יותר לבחירת אתר ההטלה ואילו C.longiareolata הפגינו בררנות מופחתת. הבדלים אלו בתבניות בחירת אתר הטלה צפויים להשפיע על דגמי הפיזור של שני המינים ועל דינאמיקת האוכלוסייה והחברה שלהם.
על עקרבים, עכבישים ונפט: ממצאים מניטור עכבישנים בעברונה
שמורת עברונה, בערבה הדרומית, סבלה משתי דליפות נפט: הראשונה התרחשה ב 1975 והשנייה ב 2014. במאי 2016 החל ניטור עכבישנים ארוך-טווח בעברונה, בחלקות שסבלו מזיהום נפט ובחלקות סמוכות שבהן לא זרם נפט.
אפרת גביש-רגב מהאוניברסיטה העברית הציגה נתונים על משתנים המשפיעים על עושר ושפע הפרטים של העכביש חופר המחילות ושל מיני העקרבים בחלקות הניסוי, ובפוטנציאל השימוש בהם כביואינדיקטורים.
מחקרים נוספים בכנס האנטמולוגי
השפעת המיקרוביום על ההתפתחות והכשירות של קרצית הכלב Rhipicephalus sanguineus
מיכאל בן-יוסף מהפקולטה לחקלאות הציג תוצאות מחקר המעידות על כך שלחיידק הסמביונטי Coxiella תרומה חשובה ומובהקת להתפתחות ולרבייה של קרצית הכלב. תרומה זו נובעת ככל הנראה בעיקר מאספקה של ויטמיני B – נוטריינטים החיוניים לקרצית וחסרים באופן קבע בתזונתה.
הפצה עצמית של פיריפרוקסיפן, כשיטה להדברת זבוב הבית Musca domestica.
חיים ביאלה מאוניברסיטת חיפה-אורנים בחן את יעילות שיטת ההפצה עצמית, בה זבובים נושאים PPF לאתרי ההטלה שלהם, כך שההדברה ממוקדת לאתר המטרה בלבד, בעלת זיהום סביבתי מועט וחסכנית. נמצא שהדברה באמצעות איבוק פעיל גורמת לאחוזי תמותה גבוהים בזבל עופות בתנאי מעבדה.