מערכת קוטיקולהעכבישים – לא מה שחשבתם
פוביה מעכבישים היא תופעה די נפוצה, אך האם יש לנו בכלל ממה לפחד? כתבה ראשונה בסדרה בשיתוף ד"ר אפרת גביש–רגב, בה נכיר את העכבישים הנפוצים ביותר בישראל, נקבל כמה טיפים להתמודדות איתם (או לפחות עם הפוביה שלנו) ונגלה שהם בכלל ברובם, תאמינו או לא – די ידידותיים.
ארכנופוביה: "פוביה ספציפית (בעברית: בעת) מעכבישים או יצורים אחרים ממחלקת העכבישנים. זהו פחד מוגזם שגורם לבעתה בעת מגע עם עכבישים או אף ראייתם בלבד." (ויקיפדיה)
נדמה שלרובנו יש פחד כזה או אחר מפרוקי רגליים בכלל ומעכבישים בפרט, אך האם יש בכלל ממה לפחד?
הזמנו את ד"ר אפרת גביש–רגב, סיסטמטיקאית של עכבישנים והמנהלת המדעית של אוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, לשיחה צפופה (ככל האפשר, בימי קורונה) על עכבישים, בה הכרנו את המינים הנפוצים אצלנו בישראל, גילינו שרק שניים מהם בכלל מסוכנים לאדם ומצדיקים את הפחדים שלנו, קיבלנו טיפים למניעה וטיפול במטרד עכבישים (אם קיים) בבית ובחצר ובעיקר צמצמנו פוביות של צוות המגזין, ובתקווה שגם שלכם.
קצת רקע על עכבישים
ד"ר גביש-רגב מספרת: "המחקר הנערך במעבדת אוסף העכבישנים הלאומי שבניהולי, מתמקד בסיסטמטיקה וטקסונומיה, אבולוציה, מגוון מינים ואקולוגיה של עכבישנים וכולל פרויקטי מחקר מגוונים. היום ננסה לתת רקע מעניין על העכבישים החיים בארץ, אשר רובם ידידותיים לאדם 😊 " במערכת פרוקי הרגליים יש מספר מחלקות, אחת מהן היא מחלקת העכבישנים שבה יש כ- 12 סדרות ברחבי העולם (מתוכן שמונה ידועות מישראל). העכבישים הם המוכרים ביותר, לאחריהם גם עקרבים, קרציות ואקריות, עכשובים, עקרבישים, רגלבישים, זוט-עקרבים ועוד. "
לא לכל העכבישנים יש ארס (לדוגמא לעכשובים, עקרבישים ורגלבישים אין ארס), וגם אם יש להם ארס (לכל העקרבים וכמעט לכל העכבישים יש ארס. ידוע על אחת או שתי משפחות עכבישים שאיבדו את הארס במהלך האבולוציה) בדרך כלל לא מדובר בארס מסוכן או לא עלינו, קטלני לבני אדם. הארס עובד בעיקר על מערכת העצבים, אבל יש גם סוגי ארס אחרים.
"נכון להיום, ידוע לנו על קצת יותר מ 48 אלף מיני עכבישים בעולם, והמספר משתנה מעת לעת מכיון שמינים חדשים למדע מתוארים כל הזמן. העכבישים מחולקים ל- 128 משפחות, בישראל מוכרות 50 -60 משפחות כאשר מתוכן מעט מאוד עכבישים מהווים סכנה לאדם. למרות שלמרבית משפחות העכבישים יש ארס, רובם לא מסוכנים לאדם.
חשוב לציין כאן, שחור על גבי לבן – עכבישים יותר עוזרים לנו מאשר מהווים סכנה כלשהיא – הם מדבירים ביולוגיים טבעיים מעולים ומסייעים לנו גם בחקלאות וגם בבית בהתמודדות מול מזיקים שונים."
ממה ניזונים העכבישים?
"רוב העכבישים הם טורפים כוללניים, אין להם טרף מועדף. רובם אוכלים פרוקי רגליים אחרים – חרקים, עכבישים, נדלים, ואפילו זוחלים קטנים ."
יחד עם זאת יש מזון שרוב העכבישים לא יאכלו כמו נמלים (טרף רעיל עבור רוב העכבישים) או תיקנים ופשפשים מסוימים. עכבישים ממשפחת הכדורניים כמו אלמנות כן אוכלים נמלים.
מיני עכבישים נפוצים בישראל
כפי שד"ר גביש-רגב ציינה קודם, מבין 50-60 משפחות העכבישים המוכרות לנו בישראל, רק כ- 2 מינים נחשבים מסוכנים – האלמנה השחורה והארסן החום, אותם נכיר לעומק בכתבה הבאה בסדרה.
חשוב לא פחות שנכיר את המשפחות הנפוצות ביותר בבתים בישראל, אשר אין לנו כלל ממה לחשוש מרובן:
- קופצניים Salticidae – הגדולה במשפחות העכבישים. משפחה של עכבישים זריזים שאוהבים מאוד לנתר, ומשם שמם. נמצאים הרבה בבתים בישראל. ניחנים בראייה מצוינת בזכות עיניים גדולות מאוד. ממש לא מסוכנים ונמצאים כמעט בכל בית.
- רעדניים – Pholcidae משפחה נוספת ומאוד נפוצה בארצנו. בבתים נמצאים בעיקר במרתפים, מקלחות, שירותים. בעלי רגליים ארוכות ודקות. יש הרבה מאוד מיתוסים שהארס שלהם מסוכן אך זה לא נכון והם כלל לא מזיקים. המלקוחיים (Chelicera) שלהם מאוד קטנים ולא יכולים לחדור את עורנו. אוהבים לבנות את קוריהם בחיבור בין התקרה לקירות. תופסים חרקים מעופפים.
- כדורניים Theridiidae– משפחה נוספת שרוב המינים בה לא מזיקים לאדם, למרביתם בטן כדורית. הרבה מינים מתמחים על נמלים או ניזונים מנמלים, ולכן בבית עושים לנו שירות מצוין בהדברתן. המשפחה כוללת גם את הסוג "אלמנה" עליו נמנית האלמנה השחורה המוכרת לנו, אשר הינה אחת משני עכבישים מסוכנים לאדם הנמצאים בישראל, וגם האלמנה החומה – מין פולש מלווה אדם הנמצא לעיתים בחצרות בתים.
- דַּרְפִּנָּתִיִּים Oecobiidae– משפחה נפוצה מאוד בישראל. ניתנת לזיהוי ע"י הקורים שהם טווים על קירות, בצורת כוכב. ניזונים מחרקים (כולל נמלים) ובכך עושים לנו שירות נפלא. בני המשפחה אוהבים לבנות את קוריהם על קירות חיצוניים בעיקר כאשר הטיח מחוספס. מחקר באירופה בדק את האפשרות למנוע מהם לבנות קורים על קירות חיצוניים שלמבנים עתיקים בשל המטרד הויזואלי. נפוצים מאוד בישראל, בד"כ על קירות חיצוניים מחוספסים. גם הם כלל לא מסוכנים לאדם.
- זאבנים Lycosidae – עכבישים עם ארבע עיניים יחסית גדולות שיוצרות צורת מרובע במבט מלמעלה, ומתחתיהן שורה קדמית של ארבע עיניים קטנות. חלק מהמינים נכנסים לבתים תדיר. אנשים נוטים להיבהל מהם הרבה פעמים כי חלק מהמינים מגיעים לגודל גוף גדול מאוד. הנקבות נושאות את פקעת הביצים המחוברת לפטמיות-טווית המשי (בחלק האחורי של גופן). לאחר הגחת האבקועים הם מטפסים על הצד הגבי של בטן הנקבה, ונישאים על ידי האם עד לפיזורם כאשר הם נאחזים בשיערות מיוחדות. לעיתים, כאשר מפריעים להן הצעירים עוזבים את האם ומתפזרים… אבל למרות הכל גם מהם אין ממה לחשוש. הם מאוד ידידותיים והסיכוי שינשכו הוא קלוש ביותר.
- פרווניתיים Theraphosidae – במשפחה נכללים חלק מהעכבישים הגדולים בעולם. ידועים כטרנטולות. שעירים מאוד ונמצאים בעיקר במקומות לחים וחשוכים. נראים מאוד מפחידים אך הם בעצם מפחדים מאיתנו. באזורים הים-תיכוניים של ישראל נכנסים לעיתים לבתים כאשר מחפשים מסתור.
- עקרבישים Amblypygi– זאת אינה משפחה של עכבישים אלא סדרה של עכבישנים. כמו כל העכבישנים הם בעלי ארבע זוגות של גפי הליכה, אבל בשונה מסדרת העכבישים, זוג הגפיים הראשונות בעקרבישים נקראים רגלי-מחוש, אך אלו אינם מחושים, אלא גפיים ארוכות שבמהלך האבולוציה עברו שינוי ומותאמות לחישה. בית הגידול המועדף על עקרבישים הוא לח וחשוך, ולכן ניתן למצוא אותם גם בבתים בחדרי שירותים ומקלחת אפלים ולחים. העקרבישים הם יצורים מדהימים ומעניינים ולא מסוכנים כלל (אין להם ארס). במסגרת המחקרים השונים הנערכים במעבדת אוסף העכבישנים הלאומי, אנחנו עושים מחקר להבנת האבולוציה של המינים המוכרים מישראל. לפני כמה שנים תיארנו, יחד עם שותפים נוספים, מין חדש למדע ממערות בצפון ישראל.
ובכל זאת, עכבישים בבית זה לא מראה כל כך מלבב. אז מה עושים אם הם מהווים מטרד שאנחנו מעוניינים לטפל בו, בעיקר כדי למזער מתח ועצבים בקרב בני הבית?
ד"ר גביש-רגב ממליצה לנו על כמה דרכים לטפל ולהפחית נוכחות עכבישים בביתנו:
- ההמלצה הראשונה נכונה לכל פרוקי הרגליים, ולעכבישים בפרט – התקינו רשתות על כל הפתחים בבית (כולל הדלתות) וסף מתחת לדלתות הכניסה.
מאוד קשה למנוע מעכבישים להיכנס הביתה ובאיזה שהוא מקום צריך ללמוד לחיות איתם בשלום… גם אם נרסס את הבית הם יגיעו מבחוץ. בשונה מתיקנים או יתושים אין ממש דרך למנוע את זה.
אבל, אל תשכחו שלמדנו שרובם לא מזיקים אלא אפילו מועילים… אז אם בכל זאת נתקלתם בעכבישים – תפסו אותם ושחררו מחוץ לבית…
- מבחינת אלמנות – כמעט ולא נתקלנו במקרים שאלמנה בנתה מטווה קורים בתוך בית, אלא רק בחצר.
לשים לב כשאנחנו עובדים בגינה – כפפות, נעליים גבוהות. לא להשאיר נעליים ללא השגחה מחשש שהן ייכנסו פנימה וינשכו אותנו. קשה להתעלם מקורים של אלמנה שחורה או אלמנה חומה. אם נתקלים – להעביר בזהירות את המטווה עם העכבישה למקום אחר.
בנוגע לארסנים – חשוב לשמור על בית מסודר ונקי ככל האפשר. ברגע שאנחנו לא משאירים זבל מסביב – הסיכוי שפרוקי רגליים וביניהם ארסנים יסתתרו לנו בבית הוא קטן מאוד.
הבעיה עם ארסנים היא שהם אוהבים להסתתר מאחורי תמונות או מתחת למיטות.יש לשים לב כשאנחנו מכניסים ידיים למקומות בלי להסתכל– לעטות כפפות, להיזהר, לבדוק ולשאוב מאחורי תמונות, מיטות וכד'.
בעיקרון אין שום סיבה לפנות עכבישים אחרים שנמצאים בבית מלבד ארסנים.
- שימוש בשואב אבק מסייע מאוד!
במקומות עם טחב, לחות –היכן שיש התפרצויות של חרקים, לאחריהם יגיעו העכבישים, שהם הטורפים שלהם – לרוב בחוץ בגינה עם מים זורמים למשל ולא בתוך בתים.
עכבישים אוהבים לבנות את ביתם במקומות מסתור – מחסנים, ארונות, פינות וכד'.
ולכן חשוב לשמור על ניקיון ככל האפשר ולשאוב אבק ממקומות "מועדים לפורענות".
- אלמנה חומה, מין פולש בישראל שהגיע בסביבות שנות ה- 80 של המאה הקודמת נורא אוהבת לטוות את קוריה בגני משחקים, על ריהוט גן מפלסטיק, ועל גדרות אבן – הם מחפשים בדרך כלל מגרעת ושם בונים את המטווה בצורת קונוס.
מומלץ לקנות רהיטים שיש בהם כמה שפחות מגרעות כדי שלא יהיה להן איפה לטוות קורים.
- חומרי הדברה. המיתוס על חומרי הדברה שלא משפיעים על העכבישים אינו נכון. העכבישים כן רגישים לחומרי הדברה לפעמים אף יותר מפרוקי-רגליים אחרים, בעיקר במגע ישיר. אבל מכיוון שמקורם בדרך כלל מחוץ לבית, ושהרגישות היא בעיקר במגע ישיר, ריסוס של הבית ישפיע לטווח קצר מאוד. בניגוד לתיקנים ויתושים, אין מקור יחיד בו ניתן לטפל (כמו מקור מים עומדים במקרה של יתושים, או ביובים במקרה של תיקנים).
אז לסיכום, בואו נחליט שבפעם הבאה שאתם נתקלים בעכביש בבית או בחצר ביתכם, אפשר לשמור על איפוק… כל עוד לא מדובר בארסן חום או באלמנה שחורה, אתם יכולים להתיידד איתם בכיף, וממש לא לחשוש 😊
ומה אם בכל זאת נתקלתם בארסן או באלמנה?
על זאת נלמד בכתבה הבאה בסדרה.