עמוס וילמובסקיאבקנית יקרונית ונקושית - חיפושיות המזיקות לעץ יבש ומוצריו
עמוס וילמובסקי, מעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות
סדרת החיפושיות, הנחשבת לסדרה הגדולה ביותר במחלקת החרקים, מונה מספר מינים העלולים להזיק לרהיטים וספרים. מאמר ייחודי, מעניין וחשוב על הדרכים להתמודדות ולהדברת חיפושיות המתפתחות בעץ היבש ומוצריו.
חרקים המזיקים לעץ יבש, גולמי, מעובד או מוצרי עץ (ספרים, נייר, קרטון) הם אלה שהדרגות הצעירות שלהם (הביצה הזחל והגולם), הסתגלו לחיות ולהתפתח בתוך עץ שרטיבותו פחות מ-30%. הציבור נוהג לכנות מזיקים אלה בשם "תולעי עץ" וזו כמובן טעות. בארץ מוכרים שני מיני חיפושיות המזיקות לעץ היבש: חיפושית מהסוג אבקנית ליקטוס (Lyctus) מזיקה שכיחה ונפוצה בארץ. החיפושית יקרונית הרהיטים (Stromatium fulvum) שהיא פחות שכיחה ומזיקה. חיפושית נוספת נקושית הנקודה (Anobium punctatum) חדרה לארץ ונמצאה מזיקה מאד לספרים, בספריה הלאומית בשנת 2004. החיפושית הזו נקראת באנציקלופדיה של החי והצומח (כרך 3) אנובית הנקודה. שניים מגדולי האנטומולוגים בארץ (בודינהיימר ואבידוב 1961) העדיפו את השם נקושית הנקודה וכך גם במאמר זה.
התפתחות החיפושיות בעץ היבש
התפתחות בתוך עץ יבש מחייבת הסתגלות לחיים בלי מקורות מים. המערכת המטבולית (חילוף החומרים) של החרקים המתפתחים בעץ, יודעת לייצר את המים הנדרשים לזחלים החיים בסביבה זו. גם הרכב החומרים של העץ מציב בעיה של ניצולו לצרכי תזונה. התאית, המרכיב העיקרי שבעץ, הליגנין וההמיצלולוזה, אינם ניתנים לעיכול ע"י בעלי החיים, לכן, החיפושיות המתפתחות בעץ יבש יכולות לנצל רק את אותם המרכיבים הניתנים לעיכול – בעיקר את העמילן שכמותו כ-6% בעץ, החלבון והסוכר שכמותם זעירה. בחיפושית נקושית הנקודה (Anobium punctatum) קיים אנזים (חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים) הנקרא צלולזה, היודע לפרק עבור הזחלים את התאית כדי שתשמש למזון.
האבקנית
החיפושית מהסוג אבקנית (.Lyctus sp) מזיקה לא רק לעץ יבש ומעובד, אלא גם לספרים, שהודפסו ונכרכו לפני שנים רבות, מנייר וקרטון (שהם מוצרי עץ) והודבקו בדבק עמילני. החל משנות ה-60 של המאה הקודמת החלו לייצר נייר וקרטון מחומרים שרובם סינטטיים והם אינם חשופים לנגיעות החיפושיות. אורך הבוגר כ-3-6 מ"מ, צבעו חום, בקצה המחוש שלשה פרקים מעובים. על כנפי החפיה שורות אורך של נקבים. הבוגרים פעילים בשעות הדמדומים והחשכה ונמשכים לאור. בשעות היום הם צמודים למשטחי העץ, מסתתרים בחריצים או חורים שבעץ. כושר תעופה למרחקים קצרים בלבד, בטווח שסביב העצים מהם הגיחו. עם גילוי נגיעות, ריסוס סביב האתר הנגוע עשוי לקטול חלק מהבוגרים ולגרום להורדת רמת האוכלוסייה. יש לוודא שאין הריסוס פוגע בעץ, משאיר כתמים או פוגע בצבע.
מחזור חיי האבקנית
הנקבה מכינה את מקום ההטלה ע"י חתך בעץ שהיא עושה בגפי הפה. באמצאות מנגנון מדהים, עוד אחד מאין סוף מנגנונים מאד משוכללים שיצר הטבע, היא טועמת את העץ, כדי לקבוע את תכולת העמילן והרטיבות בו. היא תטיל אך ורק לעץ שבו מינימום 3% עמילן ורטיבות שמעל 7%. עץ צבוע או מצופה בחומר כלשהוא, מונע מהנקבה לטעום את העץ ולהטיל לתוכו. הנקבה מחדירה את צינור ההטלה הקשה והגמיש, שאורכו 3-5 מ"מ וקוטרו 0.08 מ"מ, לתוך העץ ומטילה 50-70 ביצים. אורך הזחל הבוקע 0.65 מ"מ, הוא כפוף כקשת, בשיא גודלו מגיע ל-5-6 מ"מ.
הזחלים מסוגלים לעכל רק את העמילן שבעץ. תוך כדי הנבירה בעץ הם יוצרים תעלות שקוטרן כ-1.5-3 מ"מ ונעים בהן. כיון שכמות העמילן בעץ יבש קטנה (רק 6%), הזחל הניזון חייב לכרסם בעץ כמות גדולה אשר ממנה יוכל להפיק את כמות המזון הנדרשת להתפתחותו, והנזק גדל.
תעלות הנבירה מתמלאות בנסורת אבקתית אשר תישפך החוצה רק אם בעץ סדק, חור או פתח טבעי כלשהוא. הנסורת הזו עשויה להיות סימן זיהוי ראשוני לנגיעות הקיימת בתוך העץ ורצוי לטפל בה מיד. אם בעץ אין פתח כלשהוא ואין סימני נסורת בחוץ, הנגיעות היא סמויה, בלתי ניתנת לזיהוי. לקראת סיום גידולו הזחל ינוע אל קרוב לפני השטח ושם יתגלם, כדי שיוכל להגיח בקלות מהעץ. בוגר המגיח מהגולם מכרסם חור עגול בקוטר של גופו, כ-1.5-2 מ"מ, דרכו יגיח אל מחוץ לעץ. אבל חשוב להדגיש, אין הופעת החורים הללו מעידה כי העץ אינו נגוע יותר, בהחלט יתכן שיש בו עדיין זחלים פעילים או גלמים נוספים. נסורת נוספת, אם תופיעה, תעיד כי עדין קיימת פעילות נוספת בעץ. ניתן לסמן את חורי היציאה הקיימים, ע"י נקודה צבעונית או בכל דרך אחרת וכך לזהות הופעת חורים נוספים. קימת גם האפשרות להניח שהעץ עדין נגוע ולטפל בשיטות המקובלות להדברה וכך להבטיח שהעץ אכן נקי מנגיעות.
תוחלת חיי האבקנית, תנאי מחייה ודרכים להדברה
בטמפ' של 260 צלסיוס ולחות של 75% חיים הבוגרים 20-22 יום. זמן התפתחות דור (מביצה עד בוגר) נמשך 70-85 יום. ללחות וטמפרטורת הסביבה יש השפעה גם על רטיבות העץ והטמפ' שבו. ככל ששני הגורמים הללו נמוכים יותר ההתפתחות איטית יותר. לכן, רצויה אחסנה של עץ ומוצריו במקום יבש וקריר ככל האפשר. מתחת ל- 150 צלסיוס ההתפתחות תואט מאד או תפסק, טמפ' גבוהה מעל 450 צלסיוס היא קטלנית לדרגות הצעירות המתפתחות בעץ. אפשרי טיפול בחום להדברה במוצרי עץ הניתנים להכנסה לתנור חימום, או לחשיפתם לשמש תחת מעטה פלסטיק, היוצר אפקט חממה. כיוון שהעץ מוליך חום גרוע, הזמן הנדרש לחימום המוצר הנגוע לטמפ' הרצויה לקטילה, תלוי בעובי העץ וטיבו. עץ בעובי של 2 ס"מ יש לחמם במשך שעתיים. יש לוודא שהחום אינו מזיק לטיב המוצר.
סוג העץ והשפעתו על הנגיעות
ככל שהעץ הנגוע עשיר בעמילן תתקצר תקופת התפתחות הזחל. עץ צפוף מקשה על הזחל לנוע, להפיק את כמות העמילן הנצרך והתפתחות עלולה להיות איטית מאד. התפתחות הזחל עשויה להימשך מחודשיים בתנאים מיטיבים, עד 4 שנים בתנאים גרועים. במצב הזה הנגיעות היא סמויה, בלתי ניתנת לזיהוי תקופה ארוכה. מארונות שנבנו מעץ נגוע כזה הגיחו חיפושיות והופיעו חורים לאחר שכבר נקנו. לנגר יוצר הארון אין כל אפשרות לזהות נגיעות כזו ושאלת אחריותו המשפטית למוצר הפגום היא בעייתית. אקליפטוס, אלון, צפצפה, או הלבידים (עץ הסנדוויץ' בפי הנגרים, לוח עץ עשוי שכבות שהודבקו זה לזה) חשופים יותר לנגיעות. עצי המחט כמו האורן ודומיו מכילים מעט עמילן, כנראה שאינם נפגעים. ככל שהעצים ישנים יותר או במצב ריקבון, כמות העמילן פוחתת מאד וגם הם אינם מתאימים להתפתחות זחלי הליקטוס.
מוקדי נגיעות: בתים, ספריות, מוזיאונים, נגריות וגזם
בבתים ניזוקים בעיקר משקופים והלבשת העץ עליהם (השלבניה) ומוצרים אחרים הבנויים מעץ רך. ספרים, שהודפסו עד סוף שנות ה-50 במאה הקודמת, הם מוצרים מעץ שהודבקו בדבקים של עמילן, לכן חשופים מאד לנגיעות הליקטוס. ביניהם בולט מספר גדול של ספרי דת נגועים שהודפסו כבר לפני עשרות או מאות שנים. חלקם ייחודיים, בעלי ערך לאומי חשוב השוכנים במוזיאונים, ספריות או ארכיונים חשובים. מוקדי נגיעות אופייניים: מנסרות, מחסני אחסון לעץ, נגריות וכדומה. עצים או חלקי עץ, שנכרתו והתייבשו, יהפכו למוקד נגיעות מחוץ למבנים, משם יחדרו לבתים. יש לסלק את ערמות הגזם רחוק מהבתים. בנוסף להדברה באיוד או חימום של עץ ומוצריו, ניתן גם להשתמש בתכשירי הדברה, ע"י הזרקה לעץ או מריחה והספגה של החומר. רמת היעילות של שתי השיטות הללו אינה ברורה.
ך
מיני האבקנית – דרכי התפשטותם אמצעים למיגור
הסוג ליקטוס הוא קוסמופוליטי, שהועבר בסחר העולמי לכל רחבי תבל. ד"ר יוסף הלפרין שעסק במחקר מקיף של מיני הליקטוס ונזקים שגרם, מציין שבארץ ידועים חמישה מיני ליקטוס (הלפרין 2010). ארבעה מהם הם מינים פולשים עם עצים או מוצרי עץ מיובאים. שני מינים מזיקים נפוצים יותר מהאחרים: הליקטוס השחום Lyctus brunneus הוכנס לארץ בשנות ה-20 במאה ה-20 והליקטוס האפריקני Lyctus ׂafricanus ׂׂׂׂ שהובא לארץ בשנות ה-70 של המאה ה-20 בעיקר מגבון, עם בולי עץ ליצור לבידים (עץ הסנדויץ). המין הזה הוא השכיח והנפוץ ביותר בארץ מבין מיני הליקטוס. חשוב לציין שגם נמלת האש הקטנה המזיקה לאדם, יובאה לארץ עם בולי העץ שהגיעו מגבון למפעל ליצור לבידים באפיקים (וונשק וחב' 2005). עץ אוביצ'י נגוע, שהובא בכמות גדולה לארץ בשנות ה-70, גרם נזק ניכר לתעשיית העץ בארץ. הטלת איסור על יבוא עץ כזה, ע"י משרד החקלאות, תרמה מאד לירידה משמעותית בנזקי הליקטוס. המידע הזה מתווה את הכיוון הנכון של מניעה וטיפול במינים פולשים מזיקים. יש לפקח על כל חומר צמחי המגיע לארץ, או אפילו להכניסו להסגר לפרק זמן להבטיח שאינו נגוע. גילוי נגיעות מחייב טיפול מידי והטלת סגר, שימנע כל העברת חומר צמחי ממוקד הנגיעות. לו היו ננקטים הצעדים הללו, יתכן והייתה נמנעת התפשטותה של נמלת האש לכל הארץ. מאד רצוי לציין שבזכות ערנותם ופעילותם של מדבירים, זוהו במעבדה מינים שהובאו מחו"ל עם מוצרי עץ וננקטו הצעדים הנכונים למנוע התפשטותם.
יקרונית הרהיטים – מאפיינים מחזור החיים דרכי טיפול
החיפושית יקרונית הרהיטים (Stromatium fulvum) שייכת למשפחת היקרוניות (Cerambycidae). מחושים ארוכים מאד מאפיינים את המינים במשפחה הזו. מיני היקרוניות מתפתחים בעצי היער, החורש והמטע. יקרונית הרהיטים מתפתחת בגזעים וענפים של עצים רחבי עלים וגם בעץ היבש המצוי בבתים ובמבנים אחרים. אורך החיפושית גדול מ-2 ס"מ, צבעה חום בהיר, המחושים ארוכים, אצל הזכר ארוכים מאורך הגוף. בוגרי יקרונית הרהיטים אינם ניזונים כלל, חיים בין 1-4 שבועות ותפקידם להעמיד את הדורות הבאים.
מחזור החיים דומה מאד לזה של הליקטוס. הטלה אל תוך העץ, זמן דגירה של 1-3 שבועות. הזחל בנוי בצורת גלילים המחוברים אחד לשני, צבעו לבן, חסר גפים. קיימים 9 זוגות של בליטות אחיזה, מהחזה האמצעי ועד הפרק השביעי של הבטן. הבליטות הללו מסיעות לו בתנועה בתוך העץ. הזחל ניזון רק מהעמילן שבו. הנבירה יוצרת מחילות שקוטרן 2.5-3 ס"מ, שבהן מצטברת נסורת אבקתית. התפתחות הזחל תלויה בעיקר בכמות העמילן הזמינה ורטיבות העץ, בתנאים מיטביים תמשך התפתחות הזחל כ-10 חודשים. בעץ יבש, שבו כמות העמילן קטנה, על הזחל לנבור תקופות ארוכות יותר, כדי להיזון מכמות העמילן הנדרשת להתפתחותו, לעיתים גם עד מספר שנים והנזק לעץ גדול יותר. כאשר הזחל גדול יותר, ניתן לשמוע מתוך העץ את קולות הכרסום. איתור הקטע ממנו נשמעים הקולות מאפשר טיפול ממוקד לקטע הזה ע"י הזרקת תכשיר הדברה מתאים. בגמר גידולו הזחל נע אל קרוב לפני השטח, כדי להגיח מהעץ. תקופת הגולם נמשכת 2-4 שבועות. הבוגר מגיח מהעץ בחור גדול יחסית שקוטרו כ-1 ס"מ.
התפתחות הזחל עלולה להיות ארוכה מאד, לכן קיימת האפשרות שהנגיעות החלה עוד בתקופת העץ הירוק בטבע. הנגיעות הזו מתגלה רק עם גיחת הבוגר מתוך העץ, כשהוא כבר יבש, לעיתים כבר חלק מרהיט או פריט עצי אחר. הניסיון מלמד, שנגיעות ביקרונית של העץ בבתים, איננה תופעה שכיחה. בד"כ הנגיעות היא של פרט אחד או בודדים, האוכלוסייה קטנה מאד. הסיכוי להטלה חוזרת ע"י הבוגרים הבודדים המגיחים מהעץ קטנים. הטיפול עם זיהוי הנגיעות, דומה לזה של הליקטוס. במקרים מסוימים אפשר לנסר את הקטע הנגוע ולהחליפו באחר, ללא צורך להשמיד את המוצר או הריהוט, כפי שנהגו חלק מציבור הנפגעים.
נקושית הנקודה – נזקים בספריה הלאומית
בשנת 2004 זוהתה בספריה הלאומית הגדולה והחשובה בארץ נגיעות קשה ביותר בספרים ישנים שהודפסו עד סוף שנות החמישים. רבים מבין הספרים הנגועים עתיקים, ייחודיים, חסרי תחליף, נמדדים בחשיבותם הלאומית, המדעית, בערכם הסמלי והרגשי ופחות בערכם הכספי. המזיקה לספרים היא החיפושית נקושית הנקודה Anobium punctatum (משפחת Anobiidae). לפי אומדן נפגעו למעלה מ- 200,000 ספרים, נזק ברמה כזאת לספרים לא דווח בארץ, גם לא בעולם.
המין הזה נפוץ בארצות בעלות אקלים ממוזג, שכיח באירופה ובצפון אמריקה ונחשב שם כמזיק העיקרי לעץ מעובד ומוצריו. המין נקושית הנקודה אינו ידוע כמזיק המצוי ומתפתח בארץ. דווח בעבר על יבוא לישראל של עץ נגוע בחיפושית הזו, בשנת 1995 נמצאו מספר ספרים נגועים במין הזה, בספריה של אחת הדתות בארץ גם הם הובאו מחו"ל. בכל המקרים הללו, הנזק היה מזערי והאוכלוסיות לא התפתחו, לא התבססו ולא התפשטו למוקדי נגיעות אחרים. הטמפ' המועדפת לפעילותה והתפתחותה של נקושית הנקודה היא 23 – 22 מעלות צלסיוס, מסבירה מדוע המין הזה אינו מתפתח בארץ. לפי ביטנסקי (1966) היובש והטמפרטורות הגבוהות בארץ מונעות את פעילות ההטלה של החיפושיות. בטמפ' של כ- מעלות 30 צלסיוס נפסקת הפעילות כליל.
מחזור החיים של נקושית הנקודה
צבע החיפושיות הבוגרות חום, אורכן 2.5-3 מ"מ, רוחבן כ-2 מ"מ, אורך חייהן 2-3 שבועות בלבד. לפי פרופ' בודנהיימר הזכרים נוקשים בראשם בעץ כדי למשוך את הנקבות. כנראה שאין החיפושיות הבוגרות מכרסמות וניזונות מספרים או עץ יבש מעובד, לכן נזקן בהטלה, העמדת הדורות הבאים והגדלת האוכלוסייה בלבד. מחזור החיים זהה לזה של הליקטוס. הנקבות מטילות כ 20-60 ביצים על משטחי הספרים או העצים. זמן האינקובציה 10-14 יום.
הזחל חודר מיד לאחר הבקיעה אל תוך ספר או עץ יבש. הזחלים, תוך כדי תנועה וכרסום, יוצרים מחילות וכמות מרשימה של אבקת ספרים, המעידה על קיום הנגיעות. בזחלי החיפושית Anobium punctatum, קיים האנזים צלולזה, היודע לפרק את התאית כדי שתשמש מזון עבורם. הזחלים מכרסמים גם את הדבק העמילני בתפרים וגורמים להתפוררות הספר. בתנאים מיטביים יתגלמו הזחלים תוך שנה, קרוב לפני השטח, בתנאים קשים אחרי כשנתיים. תקופת החיים הארוכה של הזחל מגדילה את כמות הנזק. בתום ההתפתחות נע הזחל אל פני השטח להתגלם. הבוגרים מגיחים מתוך חורים עגולים בעץ או בספרים, שקוטרם כ-2 מ"מ ויותר. החורים הללו הם סימן ההיכר האופייני לנגיעות הספרים בנקושית הנקודה.
חלק מהספרים נגועים בצורה קשה מאד, אופיינית לפעילותו של המין הזה, חורי גיחה בכריכות, מנהרות מחילות ודפים מכורסמים בתוך הספרים, בחלקם מתפוררים. מנתונים שנאספו ניתן להעריך כי מוקד הנגיעות הראשוני נוצר מספרים נגועים שהובאו מחו"ל והוכנסו לספריה, לכן צעדי המניעה ההכרחיים הם בדיקה קפדנית של ספרים חדשים המגיעים וטיפול בתא איוד טרם הכנסתם למחסנים או לאולמות הקריאה. ספרים החוזרים מהשאלה חייבים בבדיקת הספרן המקבל, בדגש על ספרים ישנים. פעולות הניטור באתרי האחסון או התצוגה הן בסיסיות והכרחיות. המטרה היא זיהוי מידי והתחלתי של הנגיעות כדי לחסלה באיבה.
הטיפול בנגיעות בספריה
הטיפול שבוצע בנגיעות בספריה: מספר ערפולים עוקבים, כדי לקטול את הבוגרים, למנוע הטלות נוספות והקמת דורות חדשים. טיפול בכל הספרים הנגועים, או החשודים כנגועים, לקטילת הדרגות הצעירות. השיטה שנבחרה – הקפאה של הספרים לטמפ' של מינוס 300 צלסיוס, תהליך מסובך ויקר המחייב הקפאה לתקופה של שבועיים ויותר. האפשרויות האחרות הן איוד הספרים או טיפול באנוקסיה (חוסר חמצן) בתנאים המיוחדים לכל שיטה.
חלקם הגדול של הספרים שנפגעו הם ספרי דת בני עשרות או מאות שנים. לספרים הללו חשיבות ערכית רבה והם מוערכים גם כספית. ערכם נקבע ע"י שמאים שהתמחותם בנושא הזה. כיוון שהיו ספרים במצב גרוע מאד, השמאים הללו הם שקבעו, איזה ספרים לשמור ולשקם ואיזה ספרים גורלם נחרץ לכליה. הקריטריונים להחלטה, ערך הספר מבחינה חשיבותו ותוכנו, ערכו הכספי והחשוב ביותר, האם יש עותק או עותקים נוספים, המאפשרים ביתר קלות להחליט בלית ברירה להשמידו. בספריה קיימת מעבדה שבה מומחים לשיקום ספרים בתהליכים מעניינים. תוצאות השיקום מרשימות ביותר והספרים המשוקמים חוזרים למדפי הספרייה, לשימוש החוקרים והלומדים.
מאמר טוב מאוד ומחכים. תודה
מאמר מעולה. רציתי לדעת האם אפשר להדביר את יקרונית הרהיטים בהקפאה של מינוס 18 מעלות? ואם כן למשך כמה זמן הרהיט צריך לשהות בטמפרטורה הזו על מנת למגר את התופעה.
אפשר. משך ההקפאה תלוי בצפיפות וגודל העץ.
מאמר מעולה! תודה. רציתי לדעת אם אחרי טיפול בפוספין כדאי לאחסן את העץ שטופל במיכל או ארון שהוא לא מעץ? גיליתי חורים של יקרונית וגם ליקטוס בחומר גלם שיש לי ,חומר יקר שאני מיישן בעצמי,לבניית כינורות. תודה רבה.
האם ניתן להדביר לבקנית ליקטוס שנמצאה בארונות מטבח חדש שמותקן
באזה חומר אפשר להדביר
מבלי לפרק את ארון המטבח
תודה רבה על מאמר בהיר ואיור מעולההה. שאלה קטנה: בגדים שהוצאו מארון נגוע ליקטוס, מה דינם?
יש לי נקישות מהפרקט, מה הדרך לטפל בפרקט
תודה רבה על המאמר המעולה, ועל הידע!
אני מדביר במרכז והגעתי לדירה שחלק גדול מהרהיטים נגועים בליקטוס. הציעו להם טיפול באיוד במעל 40000 ש"ח.
אני רוצה לעזור למשפחה ולמצוא להם פתרון זול יותר, על כן רציתי לשאול מבוסס על הרעיון שנקבת הליקטוס טועמת את העץ לפני הטלת הביצים בתוכו האם העץ עומד בתנאים הנכונים, האם יש אופציה למרוח על העץ ציפוי מסוים שימנע מהנקבה את הטלת הביצים, משהו כמו לקה שקופה או חומצה בורית או אלכוהול? ואז לטפל בריסוס נגד הבוגרים?
תודה רבה על העזרה
יוסף 0548474019