הרחקת יונים או בקרת ציפורים?

היונה, ציפור נפוצה במיוחד, נקשרת אמנם בתרבות בהקשרים חיוביים של שלום ואהבה – יונת השלום עם ענף של זית, "זוג יונים" נאמר על זוג מאוהב, אך במציאות היונה יכולה להיות מטרד אמיתי, לשמש כנשאית ומפיצה של מחלות בקרב בעלי חיים ובני אדם.

חוקרים אמריקאיים, במחקר מקיף שביצעו לפני כעשרים שנים, אשר בו חקרו את היקף המחלות המועברות על ידי יונים, קבעו במסקנותיהם שהיונים מעבירות, בסיכום כולל, כ- 60 מחלות שונות! אכן, רובן מטרידות "בלבד", ברמה כזאת או אחרת, אבל מיעוטן ממש בעלות פוטנציאל קטלני לבני אדם. אלו שש המחלות בעלות הפוטנציאל הקטלני: טיפוס, דבר, דלקת קרום המח, קדחת השבר הסורי-אפריקאי, קדחת הנילוס המערבי וסלמונלה. שאר המחלות שהיונים מעבירות אולי לא יהרגו אתכם, ואולי גם תגיעו איתן לזקנה ושיבה, אבל בודאי לא באושר גדול, וכדאי לכם להזמין כסא על שימכם, עבור התורים הקבועים והשעות הארוכות שתבלו בקופות החולים לעתים קרובות, כדי לטפל באופן שוטף במחלות אלו. המדובר במחלות שונות ומשונות: מחלות פנימיות, מחלות מעיים, ומחלות עור.

חלק מהמחלות המופצות על ידי יונים מועברות על ידי הלשלשת שלהן – אורניתוזיס, דלקת מוח, דלקת ריאות, סלמונלה, טוקסופלזמוזיס. מחלות נוספות מועברות באמצעות סוגים שונים של טפילים (וקטורים), כגון: כינים, קרדיות וקרציות העוקצים את היונים. יתושים גם כן עוקצים יונים ועלולים להעביר דרכן מחלות כגון קדחת מערב הנילוס. חלק מהמחלות מועברות על ידי היונים כנשאיות פסיביות, על ידי החיידקים והחרקים הנישאים על גופן ומועברים על ידיהן ממקום למקום. על כן, חובה על כל מי שנגע ביונים או במקום שבו הן היו, להשתמש במסכות פה ואף למניעת חדירת מזיקים לגופו, ותמיד להקפיד להשתמש בכפפות ארוכות על ידיו בכל התעסקות עם היונים.

הנה ארוע מצער מנסיוני האישי:

אני עצמי נפגעתי מיונים, ותוך שש שעות מסיום הטיפול בבעיית יונים במסתור כביסה אצל לקוח, הגעתי לאשפוז דחוף ביותר בבית חולים, עם קדחת שהתפתחה במהירות הבזק, וחום שעלה במהירות רבה והגיע כבר ל41.5 מעלות ברגע האשפוז. הייתי מאושפז כעשרה ימים במחלקה פנימית בבית החולים. לקח זמן עד שהשפיעו התרופות החזקות ביותר הקיימות, שבהן הלעיטו אותי הרופאים באינפוזיה של 24/7, והייתי קרוב מאוד למוות. לאחר שבוע של אשפוז, במהלכו איכלה הקדחת את גופי מבפנים, ואיבדתי גם כ- 15 ק"ג ממשקלי (שיטה מאוד לא מומלצת לדיאטה…), השתחררתי מבית החולים רזה מאוד, וחלש בצורה שלא תאומן.
לקח חודש ימים של החלמה איטית עד שהייתי מסוגל לרדת מהבית לסיבוב ראשון של חצי שעה בשמש הנעימה בהליכה איטית, ולקח עוד חודש ימים עד שיכולתי לחזור לעבוד, בהתחלה רק לחצי יום. לקח עוד שבוע עבודה עד שחזרתי לעבודה מלאה. אז בבקשה, Don't try this at home!…

סך הכל איבדתי מעט יותר מחודשיים שלמים של עבודה בגלל מחלה שנגרמה מהיונים, שלא לדבר על סכנת המוות הקרובה מאוד שהייתי נתון בה.

לכן, אני מציע לכל המתעסק עם היונים: אל תזלזלו.

הקפידו על בידוד מלא של פתחי האף והפה בזמן הטיפול ביונים. לבשו חליפות הגנת גוף מלאות, כוללת כפפות ארוכות ומסיכות אף + פה באיכות גבוהה. אם הכפפות נקרעות לכם במהלך העבודה, שימו על היד כאמצעי חרום שקיות סופרמרקט להמשך שמירת הבידוד. הביאו אתכם מראש בתיק העבודה 4-6 שקיות למקרה חרום מסוג זה ומספר גומיות כדי להחזיק את השקיות על הידיים. לאחר העבודה החליפו את הכפפות בחדשות. כפפות לניקוי כלים או קצת עבות יותר, ניתן להשיג בחנויות כלי העבודה במחיר עממי, והן מספיקות לעבודה מסוג זה. אל "תחסכו" על ידי עבודה במכוון עם כפפות קרועות, שיש בהן חורים בכלל, ובמיוחד באזור קצות האצבעות. החורים האלו יספיקו בהחלט לזהם אתכם בחיידקי היונים. לאחר הטיפול הקפידו ביותר לגרגר ולשטוף את הפה והפנים משאריות האבק שהצליחו בכל זאת להסתנן אל גופכם. עשו זאת מיידית עוד בבית הלקוח, תוך מספר רגעים מסיום העבודה. אל

תמתינו. זה עלול לעלות לכם ביוקר רב!!! האבק שבסביבת היונים מכיל די חיידקים לשלוח אתכם לבית החולים במונית אקספרס ! כשתגיעו חזרה הביתה, ומומלץ שתעשו זאת במהירות לאחר עבודה עם יונים, ובמיוחד במקום שהיה מזוהם בהרבה לשלשת יונים ו/או הרבה אבק, התקלחו ביסודיות רבה, כדי להבטיח שלא ישארו על גופכם חיידקים ומזיקים מהיונים, ושלא תעבירו אותם מבית הלקוח אל תוך הבית הפרטי שלכם.

בישראל נקרא ענף מקצועי זה בשם "הרחקת יונים"

בישראל היונה אכן הינה הציפור המזיקה הנפוצה ביותר, וברוב עצום ללא שום תחרות. יחד עם זאת, לעיתים יש צורך להרחיק מיני ציפורים נוספים כגון דרורים או סנוניות. בעולם הגדול, התחום נקרא "Bird Control" ומתייחס בנוסף ליונים אשר נחשבות לציפור המזיקה ביותר בעולם, גם לציפורים נוספות אשר גורמות נזקים משמעותיים לסביבה, במיוחד בצפון אירופה (אווזים!), ובצפון אמריקה, שם קיימים מינים נוספים של ציפורים הגורמות נזקים.

לדוגמא: בעיית האווזים ידועה במיוחד ב(צפון) אנגליה, אשר שם, במהלך מסעם דרומה מארצות מוצאם המקורי בסקנדינביה, האווזים נוחתים בכבידות על גגות בתים במנוחת הביניים שלהם מתעופתם ארוכת הטווח, ושוברים לעתים את הרעפים בגגות הבתים, עקב משקלם הגדול יחסית.

הסכנות שמסבות הציפורים

כל הציפורים גורמות לסכנות דומות:

זוהמה וחיידקי צואה
רעשים בשעות לא מקובלות
יונים/ציפורים על ובסביבות מסלולי ההמראה והנחיתה בשדות תעופה, אשר מסכנות את הטיסות עקב סכנת הישאבותן לתוך המנועים, שיכולה לגרום להתרסקות המטוסים במהלך ההמראות והנחיתות, או חשש להתנגשות במטוסים במהלך הטיסה עצמה.
נזקים כבדים לחקלאות על ידי ליקוט ואכילה של הזרעים שהחקלאי זורע בשדות, כמו גרעיני חיטה ואחרים, וכתוצאה מכך מניעת גידולם של יבולים עתידיים שלמים.
ציפורים גם מושכות טורפים קטנים (מכרסמים, נחשים, וכו') אל מקום קינונן.
גרימת לכלוך על חפצים של בני אדם: כביסה, מכוניות, גגות ומעקות של מבנים, וכו'
החומצה, שהינה החלק הלבן שבלשלשת הציפורים, מאכלת אבן ומתכת, פוגעת בפסלים ובמבנים, במכוניות, בצנרת חשמל, קיטור, כבלי בקרה ותקשורת, כמו גם בצנרת להולכת חמרים תעשייתיים שונים של מפעלים.

צלם: יוסי פינקלשטיין

נזקי חקלאות ונזקי תעופה – עדיין אין פתרון אמיתי

למרות הנזקים והסכנות המוחשיים שמסיבות הציפורים לחקלאות ולתעופה, עדיין מדובר על בעיה קשה שאין לה פתרון מוצלח בעולם. חלק מהפתרונות כוללים השמעת רעשים מסוגים שונים בעזרת "סיירות" ג'יפים המסתובבות בין המסלולים שדות התעופה בעולם, כמו גם בנתב"ג, ומשמיעות צלילים שונים בעוצמה גבוהה בעזרת מערכות רמקולים, על מנת להבריח את הציפורים מהמקום בו אינן רצויות. פתרון אחר כולל שכירת שרותיו של מאלף ציפורים מומחה, מידי תקופה קצובה, אשר משתמש בנצים ובבזים מאולפים, אשר מסיירים בשמיים ומפחידים את הציפורים המטרידות, עד כדי הברחתן למקום אחר.

אזור חירייה, אשר עד לפני מספר שנים היה מרכז טמינת האשפה של גוש דן, היה מוקד משיכה לעשרות אלפי ציפורים שסיכנו את ההמראות והנחיתות בנתב"ג, אשר מסלול הנחיתה הראשי שלו עבר בדיוק מעליו. מאז שכיסו באדמה את הר הזבל והפכו את המקום לפארק, הצטמצמה מאוד כמות הציפורים, והבעיה למעשה נפתרה.

מניעת נזקים למבני מגורים ותעשייה

הפתרון הנפוץ להרחקת יונים וציפורים הוא התקנת דוקרנים על משטחים שעליהם היונים אוהבות לעמוד. צריך דוקרן טוב שבאמת יעשה את העבודה כי לא כל דוקרן יצליח למנוע מהיונים לנחות במקום שבו אינן רצויות. הדוקרנים הקיימים כיום מצליחים אך ורק לצמצם את התופעה, אך לא להעלים אותה לגמרי. לפני מספר שנים תכננתי דוקרן חדש ויעיל מאוד, כתוצאה מהנסיון המקצועי הרב שרכשתי בעבודתי בטיפול בבעיות מטרדי היונים, אשר קרוב לודאי הינו הטוב בעולם, ומחזיק במספר פטנטים בתחום, ויעילותו מגיעה לכמעט מאה אחוזי הצלחה.

כשהדוקרנים עושים רק עבודה חלקית ולא מצליחים למנוע לחלוטין מהיונים לנחות, היונים ממשיכות להידחף על ידי האינסטינקטים שלהן ולנסות לנחות היכן שהדחפים מכתיבים להן. הן מנסות בכל דרך להתגבר על הדוקרנים שמפריעים להן, כך שברור שצריך דוקרן חכם ומתוחכם כדי להצליח לעצור אותן לגמרי. דוקרן פרימיטיבי ופשוט יכשל במשימתו, וכך באמת קורה כיום עם הדוקרנים הקיימים.

"פאקיר" הינו מוצר חדש, אשר מחזיק במספר פטנטים בתחום ומגיע לכמעט מאה אחוזי הצלחה. פס היצור החדש של הדוקרנים, ויחד איתו אספקת הדוקרנים למדבירים ו"מרחיקי יונים", יצא לדרך. לחץ להזמנות.

דוקרנים על רעפים ועל מזגן. צלם: יוסי פינקלשטיין.

הגנת מבני מגורים ותעשייה מורכבים

דוקרנים לא מתאימים לכל מקום – במקומות שאינם שטוחים, כמו מבנים הקרובים זה לזה ובגבהים שונים, גגות של בתי מגורים עם אלמנטים מותקנים, כגון: קולטי שמש, דודי שמש, עמודי אנטנות וצלחות לוין, סוגי צנרות שונות הקרובות זו לזו ומתפתלות בגבהים שונים וגם סוגי מתקנים שונים אחרים המונחים על גגות של מפעלי תעשיה – מקומות אלה נחשבים למורכבים להגנה מפני יונים. גם בתקרות טרומיות של אולמות, אשר תחתיתן מלאה צנרת התומכת בתקרה – דוקרנים לא יתאימו. במקומות הללו לא מטפלים ע"י הגנה על כל אלמנט לחוד (מדובר במשימה בלתי אפשרית), אלא פשוט מכסים את כל השטח הבעייתי עם רשת מיוחדת נגד יונים אשר מבודדת את כלל השטח מפני אפשרות נחיתת יונים אוד דרורים או כל ציפור אחרת.

הכלל העקרוני הינו פשוט ובעל שני חלקים, המתחלקים לאלמנטים דו-מימדיים ותלת-מימדיים.

חלק א': אלמנטים דו-ממדיים, הם בעצם משטחים.

בין אם הם שטוחים, קמורים או קעורים, מאוזנים או שיפועיים. דוגמאות: אותיות על גבי שלטי פרסומת ברחובות, כמו גם מעקות של מרפסות או גגות בתים, כולל גגות רעפים שהינם שיפועיים. על משטחים כאמור, מגינים בעיקר בעזרת דוקרנים, אך אפשר לנסות גם בעזרת מספר אמצעים אחרים, כמו חוטים קפיציים סליליים או חוטים המתוחים בגובה 3-4 ס"מ באויר מעל השטח הנדרש להגנה, או גם בעזרת מערכות חשמליות הנותנות מכת חשמל קטנה שאינה פוגעת ביונה המנסה לנחות, אלא רק מבהילה אותה מספיק בשביל שתוותר על רצון זה.

לכל השיטות האלו יש מגרעות שונות שאין לדוקרנים, מלבד שאלת איכותם של הדוקרנים. ישנן שיטות "הגנה" נוספות, "עממיות", המבוססות על הטעית היונים, כמו בובות של ציפורים, נחשים, תליה באויר של בקבוקי מים או דיסקים של מוסיקה, כיסוי המשטח בנייר כסף, וכו'. כמובן שכל השיטות הללו הינן לא יותר מאשר "דחליל", כלומר אלמנט פסיבי שאיננו באמת מונע מהיונים לנחות. למרבה הצער, ליונים אין פסיכולוגיה, אלא רק חוש הישרדות שיש לכל יצור חי. לכן ההפחדה לא עובדת אצלן, וכאשר הן רואות תוך זמן קצר שהאלמנט המרתיע איננו באמת פוגע בהן, הן לומדות להתעלם ממנו, וחוזרות לנחות היכן שהן רוצות.

אחת התכונות המאפיינת יונים היא הדחף החזק שלהן לשוב תמיד למקום הלינה והקינון שלהן. עוצמת הדחף (pressure) משתנה בהתאם לנסיבות: משך זמן ההרגל של היונה להיות באותו מקום, מטרת השהיה: נחיתה מקרית, ליקוט אוכל או שתיה, לינה, או בניית קן לזוג היונים וגידול הצאצאים. ככל שהמטרה חשובה יותר – היונים יעשו יותר על מנת להשיג את מטרתן. הן ינסו להתגבר על אמצעי ההרחקה (גם במחיר פציעה) ובמרבית המקרים ישיגו את מטרתן. הן מצליחות לעקוף גם את החוטים וגם את מערכות החשמל למיניהן ולנחות איפה שהן רוצות, כמובן שבפחות נוחיות, אבל בכל זאת מצליחות.

דוקרנים על גגות ובנינים. צלם: יוסי פינקלשטיין

דוקרן רע, כלומר דוקרן שאיננו מצליח למנוע מהיונים לנחות, משיג בפועל תוצאה הפוכה מזו שהתכוונו אליה, ובעצם מגדיל עוד יותר את הנזק שגורמות היונים בנחיתתן. סיכות הדוקרן הופכות להיות תשתית מבנית שעליה וסביבה מרכזת היונה את הצואה שלה, ויוצרת כך ערימות לשלשת הולכות וגדלות, אשר מהוות יותר ויותר מרכז לחיידקים, פרזיטים, ובעלי חיים מזיקים אחרים, כגון עכברים, חולדות וחתולים, המנסים כולם לצוד את היונים, ותוך כדי כך גם מעבירים את החיידקים ושאר המזיקים החיים על גופם, אל סביבת מגורי היונים. רק דוקרנים טובים באמת, מצליחים למנוע מהיונים לנחות. מודגש שההצלחה תלויה באיכות הדוקרן, כלומר בתכנון ההנדסי הנכון שלו, אשר קובע את יעילותו.

דוקרנים על גג רעפים ועל מרפסת דירה. צלם: יוסי פינקלשטיין

חלק ב': אלמנטים תלת ממדיים הינם נפחים.

נפחים הינם החלל המינימלי הכולל את כל האלמנטים שעליהם אנחנו רוצים להגן מפני היונים (בעיקר!) וציפורים אחרות, כגון: אנטנות, דודי וקולטי שמש, סוגי צנרת למיניה, וכו'. כמובן שגם מסתורי כביסה ("מרפסות שרות") כלולים בהגדרה זאת. על נפחים כאמור, מגינים אך ורק בעזרת פרישת רשת מקצועית מיוחדת שתונח מסביב לכל הנפח הדרוש להגנה ותעטוף ותסגור אותו לגמרי.

כדי לאפשר גישה למטרות תחזוקה לתוך הנפח המוגן, מכינים ברשת מראש פתחי כניסה ויציאה, הנסגרים באמצעות רוכסנים מיוחדים המשולבים ברשת.

את הרשת מניחים מעל מבנה הנדסי המורכב ממוטות מתכת (כמו שלד של סוכה), wire frame, אשר מתוכנן מראש בדקדקנות בהתאם לאופי וצורת המבנה הנדרש להגנה, כך שיכסה בנאמנות את הנפח ולא יפספס שום אלמנט הנדרש להגנה.

בתכנון מבנה הרשת צריך להקפיד להשאיר תמיד תוספת גובה של 50 – 100 ס"מ מעל האלמנט הגבוה ביותר, כדי שניתן יהיה להוריד אותו ממקומו במקרה של צורך בהחלפתו, בלי לקרוע תוך כדי כך את הרשת שמעליו. המבנה עשוי ממוטות או צינורות מתכת, שמחברים אל המבנה, ועליו מניחים את הרשת. כמובן שבשביל לעשות זאת בהצלחה, ביחוד במקרים שבהם ישנם הבדלי גבהים משמעותיים (וגם יותר משני גבהים שונים) בנפח הדרוש להגנה, אזי נדרש מראש תכנון הנדסי מדוקדק של המבנה ובודאי שלא אילתור אקראי "על המקום".

המוטות חייבים להיות חזקים מספיק בפני עצמם וגם להיות מחוברים בחיבור מספיק חזק ומסיבי לעמוד בפני כוחן של הרוחות. כשלון בתכנון הנדסי זה, עלול לגרום להיתלשות המבנה הנושא את הרשת מהמשטח שעליו הותקן, ולנפילתו אל הקרקע שמסביב למבנה המוגן, ועלול להוליך לתאונה עם נזקי רכוש ונפש.

בתכנון המבנה חייבים לקחת בחשבון את הרוחות שעלולות לפגוע במבנה ולעקור אותו והלחצים והמתיחויות שהרשת עצמה מפעילה על המבנה (הקונסטרוקציה) ועלולה למוטט אותו ואף לעקור אותו מחיבורו אל המבנה שעליו מנסים להגן (בית המגורים או המפעל).

לסיכום, היונים הן חכמות ועקשניות ומהוות מטרד אמיתי. אבל הן לא לבד. ישנם מינים רבים נוספים של ציפורים המהוות גם הן מטרד לבני האדם, ובהחלט לא רק יונים. לכן, המינוח הנכון לשימוש הינו "בקרת ציפורים" (Bird Control) המקובל בעולם כולו בכל השפות ולא "הרחקת יונים".

כדי לבצע את "בקרת הציפורים" באופן חכם, יש לזהות את תנאי השטח, להתאים את אמצעי המיגון וההרחקה באופן מושלם למקום/למבנה, לעשות שימוש בטכנולוגיה חדישה ובציוד הטוב ביותר, ובעיקר – לזכור תמיד שכמו שאין "חצי הריון", גם אין "חצי הרחקה" ויש לשאוף לפתרון מלא של הבעיה.

לפניה לכותב המאמר: yfyfyf00@yahoo.com