טל ויינברגכילות או לא להיות
כתבה מס' 1: לישון כמו קליאופטרה
מאת: טל ויינברג, מגזין ההדברה הישראלי קוטיקולה, ניטורים שירותי אקולוגיה
בסדרת כתבות זו אספר אודות גלגוליה השונים של הכילה, אותה יריעת בד פשוטה כביכול, המשמשת את האדם כבר שנים רבות להגנה מפני חרקים עוקצים. לחלקנו היא מוכרת בעיקר מאירוח במלונות במזרח הרחוק או באפריקה, אבל למיליוני בני אדם היא משמשת כ"רשת הצלה" של ממש ואמצעי בסיסי להשרדות במדינותיהם מוכות היתושים והמלריה. לפני כשלושים שנה תפס שוק הכילות תאוצה מטורפת שהביאה, בליווי קמפיינים ותכניות סיוע בינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, לירידה משמעותית מאוד במספר מקרי התמותה ממלריה בעולם. איך הפך מוצר עתיק מימי קליאופטרה לאמצעי המוביל כיום למניעת המלריה בעולם? על כך, על טרנד הרשתות הספוגות בחומרי הדברה ונחיצותו השנויה במחלוקת, תוכלו לקרוא בכתבות הבאות.
הקלף המנצח
אנו עוסקים רבות ביתושים "הרעים" שנטפלים אלינו מאז ראשית ההיסטוריה האנושית, מטרידים ע"י מציצת דם ("עקיצה") ומעבירים מחלות איומות וקטלניות. המלחמה הסיזיפית ביתושים מהווה חלק בלתי נפרד מקיומנו וליוותה את האדם מראשית ימי ההתיישבות החקלאית (לפני כ 10,000 שנים) בהן עדיין לא ידעו לקשר בין העקיצות לתחלואה ולמוות הנגרם ממנה, אך ידעו ששינוי סביבת המגורים עשוי להועיל, לפחות לזמן מוגבל. קראו עוד על השפעת מגפות המועברות ע"י חרקים בכתבתו של עמוס וילמובסקי: "האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?" מבין הפתרונות השונים שפיתח האדם לטובת המלחמה ביתושים – החל מייבוש מקווי מים, DDT, תרופות ועד שיטות מודרניות אשר עושות שימוש ברחפנים והנדסה גנטית, קיים אמצעי אחד, די פשוט ואפילו פרימיטיבי ומיושן, אשר נחשב לקלף המנצח נגד היתושים, הכילה.
אין כמו שינה טובה
הכילה (Mosquito net/Bednet) היא בסך הכל רשת צפופה הנפרסת על גבי המיטה, בד"כ מהתקרה כלפי מטה בפריסה היקפית (מעין אוהל) ויוצרת חיץ פיסי בין האדם הישן בה לסביבתו הקרובה. השימוש בכילות כנראה עתיק יומין, ישנן עדויות לכילות מהמאה החמישית לפני הספירה. נהוג לומר שקליאופטרה מלכת מצרים העתיקה (69-30 לפני הספירה) נהגה לישון תחת כילה. היתרון המשמעותי של הכילה הוא ברמת ההגנה הגבוהה שהיא מספקת לשוהים תחתיה מפני עקיצות יתושים ופרוקי רגליים אחרים. כל עוד היא שלמה, גדולה מספיק ומהודקת הסיכוי להיעקץ נמוך מאוד עד אפסי. חשוב שהרשת תהיה מרוחקת מהגוף ולא תבוא עם העור במגע, אחרת יתושים עלולים לעקוץ דרכה. למרות שהשימוש בכילה עלול להיות מסורבל והשינה תחתיה לא תמיד נעימה עקב חסימת האוויר והאור, במבחן העלות תועלת אין ספק שהתועלת של שינה טובה, רצופה ובריאה לוקחת בגדול.
כיפת ברזל נגד יתושים
הכילה איננה סלקטיבית ומגנה באופן עקרוני מפני כל סוגי היתושים (אדס, קולקס ואנופלס), אך השימוש הנפוץ הוא כנגד יתושי האנופלס מעבירי המלריה הקטלנית. על אף שהיתה מוכרת לאדם עוד מתקופות קדומות, השימוש בכילה היה מצומצם לאורך השנים ומוגבל למשפחות עשירות בלבד. מגמה זו השתנתה בצורה משמעותית מאוד החל מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת בזכות פיתוח וייצור כילות ספוגות בחומרי הדברה Insecticides Treated Nets – ITNs. דו"ח שפורסם בשנת 1984 הוכיח ששינה תחת כילה שעברה טיפול באמצעות פרמתרין, אמנם לא מגנה לחלוטין מפני יתושים, אך מורידה את החשיפה אליהם במידה כזו אשר מונעת הידבקות במלריה גם באזורי סיכון. הדבר המדהים הוא שמניעת התחלואה התרחשה גם כאשר הכילה היתה פגומה ולא סגורה באופן הרמטי!
משנות ה-90 ואילך אסטרטגיית המלחמה במלריה התבססה בעיקר על הגדלת השימוש בכילות מטופלות (ITN). בשנים אלה יוצרו ברחבי העולם מיליוני כילות אשר סופקו לבתי אב באזורים אנדמיים למלריה, בעיקר במדינות אפריקה שמדרום להסהרה בהן המלריה נפוצה ביותר (כ- 90% ממקרי המלריה בעולם מתרחשים באפריקה). יחד עם הגידול האקספוננציאלי בשימוש בכילות הלכו ופחתו באופן משמעותי מספר מקרי המלריה בעולם. הנתונים מצביעים על ירידה דרמטית של 68% ממקרי המלריה מאז שנת 2,000. המאמצים שנעשו בשנים אלה הצילו את חייהם של 7 מיליון בני אדם ומנעו מיליארד מקרי תחלואה.
על מנגנון הפעולה של הכילות המטופלות, על פרויקט חלוקת הכילות הגרנדיוזי ועל המנועים הבינלאומים שהובילו אותו, בכתבות הבאות.